לבאר ענין המבואר ע"פ בהעלותך את הנרות
שמב
היינו בחי' שם מ"ה החדש, והכח הזה בהם הוא כמו עד"מ המאכל שמחי' את האדם הגם שהאדם הוא בחי' מדבר וגבוה במעלתו על הבע"ח וצומח אלא מפני ששורש המאכל גבוה יותר מן האדם, ולכך נאמר אחור וקדם צרתני אחור למע"ב כו', וכך עד"ז יש כח בחיות הקודש שבבי"ע להעלות את בחי' האדם שעל הכסא שהוא ז"א דאצי' לפי ששורש החיות שבמרכבה מבחי' ואלה המלכים שמלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך כו' אלא שנפלו בעולם הבריאה כו', ולכך יש בהם כח הזה להעלות בחי' אדם שעל הכסא לבחי' א"ס ממש, ועי"ז יומשך בו שם מ"ה החדש שהוא תוספת גילוי אור א"ס בכלים דז"א דאצי', ונעשה עי"ז התכללות המדות דז"א. וכן עד"ז האבות שהם חג"ת דז"א, ג"כ הן הן המרכבה לגבי בחי' או"א דאצי', והוא ענין מרכבתא עילאה הנז' בתיקונים. והענין כי ז"א בעתיקא אחיד ותליא, כי הגם שבאצי' או"א הן יותר גבוהים מז"א וכנראה מבשרי שהמדות לוקחים מהשכל מ"מ המדות בעצם שרשם למעלה יותר, וכנראה שהבהמה היא יותר חזקה בטבעה מן האדם שהוא בעל שכל, לפי שהמדות יש להם כח יותר מן השכל, ולכן יש כח במדות להיות עולות למעלה יותר, הגם שהתהוות המדות הוא מן השכל מ"מ כשמתהווה המדה יש לה כח חזק יותר, וכמ"ש באד"ר או"א במזלא אתכלילן ז"א בעתיקא אחיד ותליא, ולכך יש כח להמדות דאצי' להעלות בחי' או"א לבחי' שלמעלה יותר משרשן ולהמשיך בהן אור חדש משרש ומקור שלמעלה יותר מהחכ' כו' דהיינו מבחי' עתיקא וע"כ נק' מרכבה, וכמו שהמאכל מחי' את האדם כו', רק שמ"מ מתחלה המדות מקבלים מהשכל דוקא שהוא הממשיך גילוי והתהוות המדות, וגם להיות בירור המדות הוא ע"י השכל, ולכן דו"ר שכליים גבוהים יותר מדו"ר טבעיים, מפני שהשכל מברר המדה, אבל אחר שנתבררה המדה אז היא מעלה את בחי' השכל ונק' מרכבה כנ"ל.
ג) ועפ"י הקדמה זו המבואר בענין האבות הן הן המרכבה יובן כאן בענין השמן והאור דמנורה, שהשמן הוא בחי' חכ' שבנה"א והאור הוא בחי' שלהבת י"ה שהוא בחי' המדות אהוי"ר כו' ז' נרות כנ"ל, שבודאי אין האור מאיר בלי שמן כמש"ל, והיינו משום שהתהוות וגילוי אור המדות הוא ע"י החכ', אבל אחר כך המדות מוסיפים אור בהחכ' מצד דז"א בעתיקא אחיד כנ"ל לכן הן הן בחי' האור והשמן מאיר ע"י האור, וז"ש ברע"מ בעין השכל דבליבא אתחזי כו' פי' בגילוי המדות שבלב ע"י השכל ונק' חכם לב עי"ז דוקא אתחזי כו'. והנה כ"ז השמן והאור הם בחי' חכ' ומדות שבנה"א והוא ע"ד מרכבתא עילאה שבאצי', אך הפתילה הוא בחי' נה"ב, וצ"ל הפתילה נכלל באור השמן, דהיינו להיות אתהפכא המדות שבנה"ב והוא ע"ד בחי' מרכבה דפני ארי' פני שור כו' ששרשן מעולם התהו, וע"כ ע"י בירור בחי' זו יהי' העלי' לפי ערך נעלה יותר מע"י המדות דנה"א, וכמשל המדות של הבהמה שהם חזקים יותר ממדות האדם, והיינו כי ז"א בעתיקא אחיד כו' שהוא הכל מעולם התיקון ושם שרש המדות דנה"א האבות הן הן המרכבה, משא"כ בירור נה"ב שנילקח מפני שור כו' שרשן מבחי' לפני מלוך כו' כנ"ל.
והנה ב' בחי' אלו זהו ענין ב' מס"נ שצ"ל בק"ש, הא' מס"נ באחד והוא מצד נה"א והוא בחי' יחו"ע מרכבתא עילאה, הב' בכל נפשך אפילו נוטל כו'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-rjn5fvq5
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.