והנה מנורת זהב
תלג
לחש שפך שיח ותפלה, הרי שבאתעדל"ת שייך ג"כ יציקה ושפיכה ע"ד ואשפוך את נפשי לפני ה' בשמואל א' ט"ו, ולפני ד' ישפוך שיחו, תלים ק"ב א', והנה צקון לחש הנ"ל נמשך ע"י בצר וכמ"ש בפ' בשלח דמ"ז א' ע"פ ופרעה הקריב, וכדכתי' בצר לך ומצאוך כו' ושבת עד ה' אלקיך, והצרה נק' ג"כ מצוק כמ"ש במצור ובמצוק וכתיב ממצוקותי הוציאני, וממצוקותיהם יושיעם, וזה"ע שבע מוצקות היינו אתעדל"ע הבאה ע"י אתעדל"ת וכמו השמן הנמשך ע"י חביטת הזתים כו' כנ"ל באריכות. אך אח"כ יש עוד שבעה מוצקות עליונות מהם והם האתעדל"ע שבאה מאלי' וממילא שלא ע"י אתעדל"ת כלל, ואפשר שזה"ע ב' זתים היינו ב' בחי' שמן הא' בא ע"י חביטת הזתים דוקא כמ"ש ברבות ר"פ תצוה, והב' בחי' שמן עליון יותר שניצוק ונמשך מאליו שלא ע"י אתעדל"ת כלל, וזה"ע השמים החדשים כי הנה ז' רקיעים הם, אלא כי השמים דעכשיו הם ההמשכה הבאה ע"י אתעדל"ת דבחי' ארץ אבל השמים החדשים דלע"ל הם אתעדל"ע הבאה מבחי' אשר אני עושה, ובחי' ארץ זהו להיות מטולמ"ט כו' ע"ש וזהו ז' וז' מוצקות כו', בשגם כי גם האתעדל"ת ואתעדל"ע יתעלו לע"ל וזהו ז' וז' מוצקות ממש, והנה רש"י פי' שבעה ושבעה לכל נר ונר באין ז' מוצקות כו' רמז לאור שלע"ל שבעתים כאור של זה"י, וע' בילקוט שבעה ושבעה וגם מ"ט כו' י"ל הרמז כי הם ב"פ שבעה כנ"ל אך הז' מוצקות הראשוני' הם בחי' אור זה"י והז' שלמעלה במדריגה הם שבעתים כאור זה"י כו' ועמ"ש במ"א בד"ה והי' אור הלבנה כו', ע' בז"ג ח"א עמוד קנ"ג שבע הבלי' אינון כו' לקבלייהו שבע שמהן דאינון אבגית"ץ כו', אלין שבע הבלי' אינון כפולי' לקבל ז' דרגין דמנרתא דאתמר בהון ז' וז' מוצקות כו' ז' הבלי' סלקין ז' נחתין לאשקאה לון ובג"ד שבעה ושבעה מוצקות תלת אינון גניזין לעילא דלבושיהן דלהון אמש כו', ועמוד קנ"ז ז' וז' מוצקות אלין באמירה אלין במעשה כו' וע' מענין ז' הבלי' בפ' תזריע מז"ב לקבל ז' כתרין דלעילא, ושם פי' כי הבל נק' כתרין וכאשר אנו רואים הבל הלב הוא מקור הדבור כמו בחי' כתר שהוא מקור וממוצע בין המאציל לנאצלים, ויש הבלים הנמשך מת"ת דז"א להיות כתר לנוק', והבלים דלעילא היינו ת"ת דאי' כתר לז"א כו', וי"ל דהיינו מ"ש אלין ז' הבלים אינון כפולים כו'. ובענין שני הצנתרות פי' בפרדס בעה"כ וז"ל צנתרות פי' רבי משה כי החו"ב נק' כן כי הם על המנורה הטהורה מריקי' השמן על שבעת הנרות, ויפה כיון אמנם הם שניהם של זהב עכ"ל, והנה פרש"י שהשמן נופל מתוך שני הזתים לתוך שני הצנתרות ומהצנתרות לתוך הגולה, ומהגולה אל המוצקות, ומהמוצקות לנרות והנה אם הצנתרות הם חו"ב עכצ"ל שני הזתים הם שני המזלות ונוצר ונקה שמהם נמשך לחו"ב כו' וכנ"ל, ואפ"ל עוד עפמש"ל שיש יחוד או"א עילאין ויחוד ישסו"ת, לכן י"ל הזית שעל ימין הגולה היינו יסוד דאבא שממנו נמשך השמן לצנתר שמימין והוא יסוד דאי' עילאה ועד"ז הזית שמהשמאל בחי' יסוד יש"ס שממנו נמשך השמן לצנתר שמהשמאל בחי' תבונה, ומהצנתרות נמשך לתוך הגולה היינו כתר דז"א, וז' וז' מוצקות הם המוחי' דאו"א שבז"א, המאירים לז' נרות הם ז"מ דז"א, וענין שהמוחין הם ג"כ שבעה הוא ע"ד מ"ש בפע"ח בכוונת שבעה שבועות דספה"ע שבהם המשכ' מוחי' דאו"א כו' א"נ ז' נרות דמנורה הוא במל' כו'. ומש"ר שמוצק א' לזהב ורש"י פי' שמן צלול כזהב היינו כי זהב הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ב
- מזהה
- rh-vs9vvn94
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.