(יט) והנה מעתה יש להבין מה שמצינו בענין השיר שיש בו ד' מדרגות שיר פשוט ושיר כפול ושיר משולש ושיר מרובע (וכללותן הן ה' מדרגות כי שיר פשוט הוא כולל לד' מדרגות דשיר כפול ומשולש ומרובע (כמשי"ת) כמבואר בזהר וס' הקבלה. (שזהו הנרמז במ"ש שיר השירים אשר לשלמה כו' שיר פשוט שכולל השירים הללו דשיר כפול ומשולש ומרובע) ובאור הענין יובן ע"ד שמצינו בזהר בענין הגוונין שנראה בעמוד העומד בגעה"ת שעולים בו הנשמות לג"ע העליון מידי שבת וחדש כנ"ל שבו באים בבחי' הבטול ממהו' הראשון כנ"ל שנראים בעמוד זה ג' גוונין חיור וסומק וירוק (כמראה הקשת שנראים בו בגלוי ג' גוונין הללו והן ג' מדרגות דזהב וכסף ונחשת כידוע וכמו בשושנה שיש בה ג' גוונין הללו בגילוי אבל בחי' אור פשוט כאור השמש עצמו אין שם גוון ניכר כלל אע"פ שכלולים בו ג' גוונין הללו כו') והנה מבואר שם שלפעמים לא נראה בעמוד זה רק גוון אחד חיוור או סומק ולפעמים נגלו בו הג' גוונין ולפעמים ד' גוונין ולפעמים אין בו גוון מיוחד רק כמו גוון פשוט שהוא לנגד בחי' שיר פשוט ושיר כפול שכלול מב' גוונין דחיור וסומק ושיר משולש מג' גוונין הנ"ל ושיר מרובע מגילוי ד' גוונין. ולהבין כ"ז הנה מבואר למעלה שבשיר הן עולין בבחי' הבטול במציאות והנה יש בענין הבטול מיש לאין כנ"ל כמה מדרגות שונות. ולמעלה על כולם הכוללם יחד הוא בחי' בטול הפשוט (שהוא ע"י בחי' שיר פשוט). וענין בטול זה שהוא פשוט היינו שהוא בחי' בטול עצמי בעצם הנפש בלתי מורכב בדבר מה כלל לא ברצון ולא בשכל. שאם הבטול ברצון או מצד שכל וטעם ה"ז נקרא בטול מורכב בדבר מה עכ"פ אבל כאשר הבטול בעצמות ממש נק' פשוט שאינו בא בהרכבה ובהתפשטות עדיין בדבר מה כלל אלא שהוא מקור היולי לכל מיני בטול שמסתעפים ממנו בבטול הרצון ושכל ומדות וכה"ג כו' והוא כמו נקודה די' שאין בו התפשטות כלל רק מצומצם כנקודה אחת לבד (שזהו בבחי' פנימית הכתר או באין דחכמה שלמעלה מן השכל והשגה דחו"ב ולמעלה מן התפעלות בטול מורגש שבמדות אוי"ר כו') וזהו כמו דמיון הבא לפני המלך פתאום בלתי הכנה בנפשו שמתבטל לגמרי מכל מציאותו מכל וכל ונופל בהשתחוואה לארץ כאבן דומם לבל ירגיש א"ע כלל לבחי' מהות ומציאות דבר מה (גם לא ירגיש במה שהוא בטל) כי נופל עליו אימת מלך פתאום ונעשה בטול הגדול הזה בנפשו ממילא עד שנעשה בהעדר הרגשת עצמו לגמרי להיות כאבן דומם בלי יוכל לדבר מאומה כי נתבלבל ממעמדו כו' (שזהו בטול הב' הנ"ל וכהשתחוואה בתפלת י"ח שאו' אדני שפתי תפתח כו' וכה"ג בבוא כ"ב להשתחות לפני ה' ממש שעולים מבריאה לאצי'. ועכ"ז יכול להיות בטול פשוט כזה גם בתחלת העלייה שמתבטל בטול עצמי למעלה מן הטעם כמו במ"ת שא' נעשה למעלה מן הטעם וכמו בחי' ההשתחוואה של עולי רגל בעזרה אפי' הע"ה כו') שעכ"פ כ"ז הבטול נק' בטול היש לאין שיש מי שבטל רק שמתבטל מכל העצמות שלו (אבל במשה ואהרן שא'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור