עינך כו' והוא בחי' עינא פקיחא דלא נאים כלל דלית גבינין דמכסין כו' שזהו שיוחנן כה"ג ביטל את המעוררים שהיו אומרי' עורה למה תישן ה' (מ"ש פ"ה, טו) וכי יש שינה לפני המקום כו' וכמ"ש (תהלים קכא, ד) הנה לא ינום ולא יישן שמר ישראל גם בזמן הגלות שנק' שינה כנ"ל עכ"ז בעצמות אא"ס שבפנימית הכתר שהוא הרצון הפשוט שנק' רעוא דכ"ר כו' אין שם בחי' שינה כלל וכלל מטעם הנ"ל וד"ל:
(מט) (וראייה לזה ממ"ש (ש"ה ב, ט) דומה דודי לצבי ואמרו (שהש"ר פ"ח יב [יד]) מה צבי ישן ועינו אחת פתוח' דבר והפוכו כאחד שזהו בזמן הגלות דגם בשעה שישן בעין אחת נעור בעין אחת שהוא בחי' עינא פקיחא כו' משום דתרין עיינין אתהדרו לחד ואין שינה זו נק' שינה כלל לפי שהוא למעלה לגמרי מן ההשתלשלות דרצון בחו"ב ומדות כו' דלמת"ב כלל אפי' מח' סתימאה כו' מטעם הנ"ל וזהו לא ינום ולא יישן כו' וד"ל). וכן היה במ"ת דכתיב (במדבר יד, יד) עין בעין נראה אתה ה' כו' עין אחת לפי שהיה מאיר מעצמות אא"ס בבחי' טוב עין הנ"ל שלמע' מהתחלקות דחו"ג וכן מלמטה למע' בבנ"י שהרי על כל דבור פרחה נשמתם כו' (שבת פח, ב) וכן לע"ל כתיב (ישעי' נב, ח) כי עין בעין יראו בשוב ה' כו' משא"כ בעולי רגל בבהמ"ק נא' (שמות כג, יז) יראה כל זכורך כו' כשם שבא לראות כו' (חגיגה ב, א) וכמ"ש (דברים יא, יב) עיני ה' אלקיך בה כו' וכן (תהלים קמה, טו) עיני כל אליך וכמו"כ (ש"ה ה, יב) עיניו כיונים (שם ד, א) עיניך יונים וכה"ג אע"פ שגם בזה ב' עיינין אתהדרו לחד כמו המקבל שתשוקתו נפלאה אל המשפיע שכלולים ב' עיניו כא' לראות ולהסתכל בענג נפלא וכן מן המשפיע אל המקבל עכ"ז הן ב' עינים ולא עין א' ממש וד"ל:
(נ) אך הנה למטה מזה הוא מ"ש במשנה מה בין תלמידיו של א"א כו' שזהו בחי' הטוב וחסד שבא במשקל הב' קוין מנגדים זע"ז כנ"ל וידוע דאברהם הוא מבחי' החסד והחסד וטוב ענין אחד הוא כמ"ש (תהלים סג, ד) כי טוב חסדך מחיים וכן (שם כג, ו) אך טוב וחסד כו' וכה"ג וזהו שמצד בחי' החסד דאברהם היה בו בחי' ע"ט להשפיע כל טוב וחסד לכל הבריות לרעים כמו לטובים ממש כנ"ל שזהו מחמת בחי' עין טובה לראות רק טוב על כל אדם יהיה מי שיהיה גם על הרעים כמו לטובים והפך זה המנגדו הוא בחי' ע"ר דבלעם לראות רק רע גם על הטובים כמו לרעים כנ"ל אבל בחי' טוב עין הנ"ל הוא למעלה הרבה גם מע"ט שאין לו שום מנגד כלל והוא בחי' משה שנא' בו כי טוב הוא בעצם הטוב כמו שהוא ממש (והוא מבחי' עה"ח שלמע' מעה"ד כו'):
(נא) ויובן יותר ענין טוב עין הנ"ל מהפוכו שנק' צר עין שזהו מי שעינו צרה ביותר וממילא נק' עין רעה כמו עינא בישא דבלעם שדרכו להזיק בראיה (בל"א ער פאר גינט ניט קיינעם קיין גוטש) והטעם הוא לפי ששרשו מבחי' המיצר והצמצום דסט' דקליפה והסימן הוא שכל דבר טוב וגדול במעלה שהוא רואה לא יוכל לסבול כלל לפי שיגדל הדבר הזה בעיניו ביותר וע"כ נק' צר עין שצרה עינו מהכיל כל דבר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור