הח"ע הקדומה שבעצמות א"ס שנק' חכים כו' שבירור זה הוא בתכלית ההזדככות הנבחר מהכל ולכך אמר (משלי ל, ה. ו) כל אמרת אלוה צרופה שנצרפה במצרף לחכ' ונבררה מכבר מכח הח"ע העצמית דא"ס ב"ה וע"כ אמר אל תוסף כו' שאין בה נטית ימין ושמאל חוץ לאמתת האור דעצמות א"ס ולכך נק' תורת אמת שהוא מורה על אמתת עצמותו ממש כמו שהוא וע"כ נק' ספר הישר בלי נטיה כלל וכמ"ש (תהלי' יט, ח) תורת ה' תמימה כו' שכל דרכי התורה ישרים ומשפט צדק כי ישרים דרכי ה' לפי שישר ה' כו' והצור תמים פעלו כו' וזהו פועל אמת זו תורה שהוא קו האמצעי כמ"ש (מיכה ז, ה) תתן אמת ליעקב ויקם עדות ביעקב כו' (תהלים עח, ה) ועליו אמר (ישעיה מ, יב) מי מדד בשעלו מים במדידה ושעור הנברר ונבחר ע"פ עצמות דח"ע וזהו שהענג שבח"ע דתורה עולה על כל התענוגים וכל הון יקר כמ"ש (תהלים יט, יא) הנחמדים מזהב כו' ומתוקים מדבש וכן (משלי ג, טו) יקרה היא מפנינים וכה"ג והכל מטעם הנ"ל שנק' חכ' ברורה בבחי' מובחר ותמצית כנ"ל וד"ל):
(כו) ומעתה יש להקדים עוד ענין אחד והוא דגם לאחר שכבר הובררה איזה חכ' ברורה בכח עצם השכל המשכיל כל שכל כו' כנ"ל עכ"ז רוצה לנסות דבר חכ' זאת אם היא ברורה בתכלית האמת לאמתו כמו שהיא בעצמותו ממש יצוה להביא הדבר במעשה בפ"מ דהיינו שיהיה פועל בחכ' זו איזה דבר מה בדברים גשמיים דוקא כמו לעשות כלי או בנין נאה ומהודר ושאר מלאכה או שילכו בדרכי' והנהגות ישרים וטובים שיהיו מכוונים ע"פ אותו השכל והחכ' דוקא בלי נטית ימין ושמאל כלל לא יוסיף ולא יגרע בכל פרטי האופנים להתרחק מכל דבר המנגד לפי עיקר נקודת המכוון שיש בדבר מעשה ודרך זה הטוב והישר כ"ה אופן המנגד לזה בדקדוק גדול מאד וכמו שיצוה האב החכם מאד לבנו היקר שילך בדרכים והנהגות ישרים וטובים בפ"מ ולהתרחק מדרכי' זרים המנגדים לזה שעול' כ"ז ע"פ החכ' העמוקה הכנה טובה הישרה שכבר הובררה חכ' זו אצלו ע"פ כח עצמות חכמתו שהוא דבר ברור בלי נטיה כלל כנ"ל (או כמו החכם הגדול שלמד בעיון גדול איזה דבר חכ' בחכמת הרפואה ורוצה לנסות אם חכמה ברורה היא לאמתתה בתכלית כמו שהובררה אצלו לא יודע לו כ"א בנסיון במעשה הרפואה שעשה ע"פ שכל זה בפ"מ שהיה לתועלת ולרחק הנזק שהוא בריאות החולה בפ"מ לפי שאין חכם כבעל הנסיון מפני שבנסיון במעשה הוברר יותר אמתת אור השכל לעיקר אמתתו הרבה יותר ממה שהובררה בכח השכל) וכמו במע"ב שאחר שהביא הכל במעשה בפ"מ אמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד שהוברר אז הדבר חכ' זו שהיה לו בתחלה בטרם שעשה בי"מ שהוא מ"ש בראשית ות"י בחוכמתא כו' ואע"פ שחכ' זו שבה ברא ועשה נמשכה מח"ע בבחי' הבירור שכבר הובררה בח"ע הקדומה כנ"ל מ"מ עיקר שלימות הבירור דחכ' זו אינה אלא כשבאה למעשה מאין ליש ממש שכן משמעות פשט הכתוב וירא א' ראה אחר הגמר בכל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור