ממש שאו' לנוכח אנת כו' שהוא חד ולא בחושבן י"ס דמשמע אפי' בהעלם די"ס שנק' ע"ס הגנוזות בהעלם עצמות המאציל כמו שלהבת הקשורה בהעלם בתוך הגחלת כמ"ש בס"י והיינו שא' אנת הוא עילאה על כל עילאין דפי' עילאין וסתימין היינו בחי' ע"ס הגנוזות הנ"ל שהוא מושלל גם מהם ונק' סדכ"ס כו' דלמת"ב כלל אפי' מחשבה סתימאה שהוא החכ' הקדומה שבהעלם העצמות ממש (וזהו למעלה גם מבחי' העקודים דבחי' נקודה הנ"ל שהוא רק בחי' הרשימו שנשאר בהעלם העצמות שקודם הקו"ח כמשי"ת שז"ש גליף גליפו בטה"ע כו') וז"ש ולא בחושבן י"ס כלל והיינו שמסיים בסוף המאמר ולאו מכל אינון מדות כלל אפי' בהעלם כו' ואח"כ אמר אנת הוא דאפיקת י' תקונין וקרינן לון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין כו'. וידוע בפי' תקונין שהוא בחי' התלבשות האורות בכלים דע"ס דאצילות בג' מיני כלים רת"ס פנימי אמצעי חיצון כו' דוקא וז"ש ובהון אתכסיאת מב"נ וכידוע דמבחי' חיצוניות הכלים דז"א עיקר הנהגת העולמות דבי"ע וכמו שמסיים במא' זה לבושין תקינת לון כו' וכמה גופין תקינת לון כו' ואתקריאו בתיקונא דא חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא ת"ת גופא נו"ה תרין שוקין כו' הרי מזכיר ציור אדם ברמ"ח אברים חיצונים כדרועא ימינא ושמאלא כו' (והוא בחי' התיקון דבחי' ברודים שבבחי' שטח כנ"ל שנק' פרצוף) וחוזר ואומר חכ' מוחא איהו מח' מלגיו בינה לבא כו' כ"ע איהו כתר מל' קרקפתא דתפלין מלגיו איהו שם מ"ה דאיהו ארח אצילו' ואיהו שקיו דאילנא כו' ולכאור' היה לו להזכיר תחלה לחכ' מוחא שהוא חכ' בראש ואח"כ התיקונין דחו"ג וגופא שהן המדות כו' אלא מפני שמדבר בבחי' התיקון דציור אדם ששרשו בעצמות המאציל ממש בבחי' שרש ההתכללות הזאת שבאדם עד מבלי ימצא ראש וסוף (כמשי"ת) וכמ"ש ואנת הוא דקשיר לון ומייחד לון ובגין דאנת ממש מלגיו דאדם זה כל מאן דאפריש בע"ס דז"א כאילו אפריש בך ממש משום דאדם אדמה לעליון ממש כו' ולזאת חוזר לראש חכ' מוחא כו' משום דראש מקבל מסוף בבחי' התכללות דאדם וז"ש כ"ע איהו כתר מל' שנא' מגיד מראשית אחרית כו' וכללותו הוא שם מ"ה מלגיו דאיהו ארח כו' וד"ל:
(יב) ובזה יתורץ מה שדילג מגבוה לנמוך כ"כ שברישא א' אנת הוא חד דקאי בעצמו' א"ס ממש (שלמעל' גם מעקודי') ואח"כ א' אנת הוא דאפיקת י' תקונין כו' שהוא בחי' ברודים בחיצוניות הכלים דאדם משום דאדם אדמה לעליון ממש (וכמשי"ת) והוא מה שמסיים ולא מכל אינון מדות כלל כנ"ל וד"ל. ואח"כ כפל עוד הפעם ואמר רבון עלמין אנת הוא עילת העילות סבת הסבות דאשקי לאילנא (שהוא בחי' אדם דע"ס בכלים הנ"ל) בהאי נביעו והאי נביעו כנשמתא דאיהו חיים לגופא ובך לית דמיון ודיוקנא כו' דלגיו ולבר כו'. הנה בזה המאמר מדבר בבחי' הקו"ח שאחר הצמצום הראשון הנק' מק"פ וחלל כו' (שהוא בבחי' קו עכ"פ שנמשך מבחי' הנקודה שהוא בחי' הרשימו שלפני הקו כנ"ל) שהוא מקור היותר ראשון לכל האורות דע"ס שבאצילות בפנימי' ומקיפין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור