חש"מ תורה דלשבח קאמר כו' (ונובלות בינה ש"מ שכינה זהו בחי' רבקה כו') ותמלא כדה כ"ד ספרים דאורייתא שנמשך מח"ע לח"ת עד נגה דעשיה מלמע' למטה וזהו ע"י ביטול דנה"ט בעמ"ש במל"ת ובמ"ע מלמטה למעלה דזהו סוף מעשה שעבמ"ת דוקא שעי"ז דוקא נמשך מח"ע לח"ת בכ"ד ספרים כו' לברר ולתקן לעה"ד משום דזהו תכלית שלמו' דח"ע כנ"ל וזהו ותמל' כדה ותעל עלתה למעלה מח"ע וכמ"ש (זכריה יד, ח) ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים חצים אל הים הקדמוני כו' וד"ל. (ושרש הדברים בבחי' יצחק ורבקה למע' שהוא בחי' מ"ה וב"ן שלפני האצי' בפנימי' ע"י שכלול מדכר ונוק' ובחי' רבק' הוא בחי' נוק' דע"י שהוא בבחי' הגבו' דע"י שמתלבש בח"ס דא"א שהוא שרש החכ' שבאצי' שנמשך למטה בבי"ע לברר בירורים דנוגה וכידוע שבחי' גבו' דע"י שבח"ס הוא מקור כל הבירורים שבח"ע כו' וכתיב אני בינה לי גבו' דע"י שזהו בחי' רבקה (שנק' נובלות בינה של מעלה ממש כנ"ל) וז"ש ותרד העינה מקור החכמה שבתורה שזהו בחי' ח"ס ותמלא כדה כ"ד ספרים לברר ע"י כל הבירורים דנגה שבו' אלפין שנין דהוי עלמא כמ"ש לעשות לתקן לעה"ד כו' כנ"ל בפי' תכלית חכמה עלאה כו' ובחי' יצחק הוא בחי' מ"ה דע"י בחי' מקור התענוג שבחו"ב והוא בחי' חסד דע"י שמלובש בגלגלתא דא"א בבחי' הרצון ותענוג העליון שבמצות שלמעלה מן החכ' וטעם ורצון כלל אפי' טעם כמוס כידוע וזהו יצחק מצחק את רבקה אשתו שזהו בחי' צחוק ותענוג העליון שלמעלה מן החכמה שיתגלה בעוה"ב בשכר המצות עצמן שבסוף מעשה בנגה דעשיה בגשמיות בבטול רצון דנה"ט דוקא כנ"ל שזה עבמ"ת ואמנם זה הצחוק הוא ע"י שהוא מצחק את רבקה אשתו שהוא בחי' שם ב"ן דמל' בכנס"י שהם נשמות בגופים שמבררים לנגה דעשיה כנ"ל וכמ"ש שתה אדוני כו' גם לגמליך אשאב שהן ע"ש דנגה דבריאה שנק' גמלי אדניו דבחי' חסד דאברהם שיורד למטה מטה ע"י אליעזר עבדו שנק' זקן ביתו המשל בכל אשר לו כמ"ש בזהר ולמעלה יותר זהו מ"ש בתו' הקדומה הנ"ל ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע אמון מופלא כו' ואהיה שעשועים יום יום הרי ב"פ אהיה הללו זהו כמ"ש (שמות ג, יד) אהיה אשר אהיה אהיה הא' אנא זמין לאתגלאה בימות המשיח ואהיה הב' אנא זמין לאתגלאה עוד בעוה"ב בבחי' עצמות התענוג הפשוט שבעצמות א"ס ממש שנק' שעשועי המלך בעצמו כידוע וז"ש ואהיה שעשועים כו' שהוא בחי' צחוק דיצחק העליון שמצחק את רבקה אשתו בחי' שם ב"ן דתורה הקדומה שנק' אמון שתהיה שעשועים עצמיים אחר שנשלם הבירורי' על ידה כמ"ש (משלי לא, כה) ותשחק ליום אחרון כו' והוא לפי שצחוק זה עשה האלקי' דוקא בחי' שם ב"ן דרבקה כנ"ל וד"ל) וזהו (שמות טו, טז) עד יעבר עמך הוי"ה בחי' ח"ס דתו' אור עד יעבר עם זו קנית בעוה"ב שיאמרו כי אתה אבינו כו' וד"ל):
(טו) וזהו והנערה טובת מראה מאד כו' כי הנה מ"ש ותמלא כדה ותעל עלייה זו למעלה מעלה גם מבחי' יצחק שהוא שחוק ושעשועי' העצמיים הנ"ל והיינו לפי ששרש המל'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור