ראית עין השכל להשכיל לחוב ודין הוא בעין השמאל שיכול להיות בהן בחי' ההתכללות מימין לשמאל ומשמאל לימין לפי שב' עינים הללו הוא בבחי' נו"ה דחכמה כנ"ל נצח בעין ימין והוד בעין שמאל שמתכללי' יחד ויוצא מבין שניה' משפט אחד וז"ש החכם עיניו בראשו עיניו דוקא בהתכללות מב' הפכים דחו"ג דוקא וכן אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות אחר הראיה לזכות ולחוב ישפוט במשפט המצוע משניהם יחד דוקא כו' וד"ל:
(לה) וזהו עיקר ההפרש בין ראיה העליונה דעי"ט וע"ר לראיה שכלית שבראיה שכלית להיותה ע"פ השכלת השכל דוקא יכולים ב' הפכים להתכלל יחד שזהו הבטה דב' עיני החכם שבאים בהתכללות אחד ממש במשפטו כנ"ל אבל בבחי' ראי' דע"ט וע"ר קודם שיבא לבחי' ראית השכל א"א להיות בהן בחי' ההתכללות כלל וכלל שהרי בראיה והבטה דע"ט אין בו הבטה בשום צד לרע כלל ובראיה והבטה דע"ר אין ראיה לטוב כלל כנ"ל וא"כ א"א למצוא שום צד הכרעה בין זה לזה כלל וזהו שנק' שקול בלי אמצעי כב"ד שקול זה מזכה לגמרי וזה מחייב לגמרי או כב' מאזנים שקולים כי הרי זה כולו טוב וחסד וזה כולו רע ודין והיינו כמו שמבואר למעלה בבחי' ד"ע שמטה את הרצון לחסד וטוב בתכלית וזהו בא רק מחמת ע"ט שמחמתו אין לו רצון רק לטוב וחסד ולא לרע כלל וכאשר ד"ע זה מטה את הרצון רק לדין וחוב לבד בתכלית זה בא מסבת ע"ר כמו לשונא ויש שינוים גדולי' מטוב לרע ומרע לטוב ע"י ד"ע זה וזה בא הכל מסבת ההבטה בע"ט או בע"ר שהן עיקר המקור להטיית הרצון וממילא גם להטיית השכל לראות בעין ראית השכל לזכות או לחוב וכן להפוך משכל של זכות לחוב ומשכל של חוב לזכות הפך האמת כנ"ל שזהו ע"י בחי' ד"ת הנ"ל ששרשו בד"ע דהכל אחד והא בהא תליא כנ"ל באורך וד"ל:
(לו) והנה מבואר למעלה בבחי' ד"ע שמטה את הרצון לב' קצוות רחוקים דחו"ג שזהו בב' אופנים בכח והעלם טרם שיתפשטו ואח"כ כשיתפשטו כמו שאחר שנחלקו לחו"ג בהתפשטות הרצון הן שקולים שאין בהם הכרע כלל כך טרם שיתפשטו כשהן בכח והעלם שקולים הם כנ"ל באריכות וזהו העיקר מצד שרש הטיית הרצון מצד ב' מדרגות דע"ט וע"ר שהמה עיקר סבתם כנ"ל וע"ט וע"ר הן ב' קצוות רחוקים בתכלית מן הקצה לקצה בשוה בלי הכרע מזה לזה כלל וממילא יובן מד"ע הזה גם בד"ת שמטה את השכל לחו"ג שמחלק ראית השכל לזכות ולחוב כנ"ל ג"כ הם שקולים בב' קצוות רחוקים בתכלית בלי הכרע כלל (ונמצא דג' דברים הללו תלוים זב"ז דהיינו ד"ע וד"ת שתלוים בע"ט וע"ר שכאשר מסתכל ומביט בע"ט ממילא יהיה הטיית הרצון לטוב וחסד ע"י ד"ע הנ"ל לתכלית קצהו בלי התכללות מהפוכו לרע כלל וכלל וממילא יבא בראית עין השכל להטות לזכות ע"פ השכל וגם להפוך השכל של חוב לזכות כנ"ל באוהב וכאשר יביט ויסתכל בע"ר יהיה להפך שיטה הרצון ע"י ד"ע לתכלית הדין וחוב וממילא יבא בראית עין השכל לדון ע"פ השכל רק לחוב ולהפוך גם השכל של זכות לחוב כנ"ל בשונא כו') ומעתה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור