(יג) ושרש הענין הוא מטעם הנ"ל בענין אל דעות ה' כו' שסובל ב' הדעות דד"ע וד"ת שהוא ענין א' עם מ"ש הרמב"ם דבידיעת עצמו יודע את כל הנבראים כנ"ל ואעפ"י שידיעת עצמו הוא בחי' אח"פ אין הכוונה על עצמות אורו הפשוט בתכלית שזה בא בצמצום והעלם בעצמו כנ"ל בענין הצמצום הראשון שלפני הקו"ח כו' שמצד זה בא האור ושפע הנמשכת מן העצמות ע"י הקו הזה במספר יו"ד ובגבול דכלים כו' אלא הכוונה הוא על ההמשכה הכללית שנמשך מאור העצמות בקו זה שנתחלק אח"כ בריבוי או"כ כו' (שזהו הנק' בחי' ד"ע שנק' ידיעה כללית או מח' א' שצופה ומביט מראש עד סוף הכל בבת א' שגם זה נק' ידיעת עצמו שיודע בה כל ההשתלשלות בדרך פרט שנק' ד"ת ואין ידיעה זאת נק' ידיעה שחוץ ממנו אלא ידיעת עצמו דוקא אעפ"י שאין זה עצם אורו כנ"ל מאחר שכל ההשתלשלות דקו"ח בד' עולמות דאבי"ע אינם נבדלים מן העצמות אלא מתאחדי' בעצמות אא"ס שבקו הזה כנ"ל א"כ אין הידיעה פרטית נבדלת כלל מידיעה הכללית אלא מתאחדת הידיעה פרטית בידיעה הכללית הנ"ל והיו לאחדי' ממש בלתי הבדל כלל ביניהן כמו שא"א להבדיל הפרט מן הכלל מאחר שהפרט הוא הכלל הכוללו יחד כו' ועד"מ אדם שיודע א"ע שבידיעה זו יודע ממילא כל פרטי כחות אבריו בידיעת עצמו בסקירה א' הרי מה שיודע א"ע הוא כללית ההמשכה של הנפש מהעלם לגלוי מראש לסוף) והוא כמו מה שמרגיש א"ע מראשו לרגלו בבת א' ממש ואעפ"י שגם המשכה כללית זו הוא עצם אור פשוט וגם זה בא אחר העלם אור עצם הנפש ממש (שזהו אינו רק בחי' גשמיות שברוחניות עצם הנפש כנ"ל כמו גשמיות שבכח הצומח כו') וכחות האברי' רבי' הם אבל להיותם מתאחדי' ומתכללים בעצם אור כללי זה א"כ מתאחדת הידיעה פרטית בידיעה כללית זו וזהו שבידיעת עצמו יודע ידיעה פרטי' ולא בידיעה שחוץ ממנו כאדם שיודע בכלל כל פרטי מעשה הבנין או כדור הארץ שנק' חוץ ממנו אבל פרטי כחות אברי' נכללים בידיעה העצמות אעפ"י שאינו אור עצמי ממש כמו שהוא כי הרי גם מה שבא אור הנפש באברים אין בזה שינוי כלל בעצם הנפש כנ"ל וד"ל:
(יד) וכך הוא ממש ענין אל דעות ה' כו' שע"ז א' איהו תפיס בכ"ע ולמדת"ב והוא מקומו ש"ע כו' דידיעה כללית דמח' א' הנ"ל זהו מ"ש איהו תפיס בכ"ע ולמת"ב מטעם בחי' צמצום העצמות ע"כ גם לאחר שהאציל וברא כו' הוא כמו קודם שהאציל וברא ממש כנ"ל ולפ"ז ב' הדיעות כלל ופרט שוין ממש ואין הפרש כלל ביניהן וא"כ יתכן לומר גם בידיעת עצמו ממש שיודע בה הכלל עם הפרט דד"ע וד"ת כא' לפי שהוא למעלה משניהם ואין הצמצום הראשון שינוי כלל לגבי עצמותו ממש עד שגם עכשיו אחר ההשתלשלות דקו"ח אמר אנת הוא חד באח"פ ממש ולא בחושבן י"ס כלל אפי' בהעלם העצמות כנ"ל וד"ל:
וזהו ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כו'. פי' הכצעקתה הבאה אלי יובן ע"ד הפשוט דקאי על מ"ש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור