בישראל לבד מצד ששרשם בבחי' הת"ת כמ"ש ישראל אשר בך אתפאר בך דווק' אתפאר בתפארת שהו' בבחי' יש והתנשאות האמיתי והתפארת היא לפני רחוקים דווקא כמ"ש במ"א מפני שהם קרויים אדם בחיצוניות כמו בפנימיות ממש שהוא בדומה לאדם העליון ממש והוא מ"ש ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו בחינת מל' דא"ס בעצמו כמו שהו' לפני צמצום הראשון הנ"ל (ופירוש הוי"ה אלקיו הוא בחי' מ"ה וב"ן שבו בחי' או"כ הכל עמו בבחינת אח"פ דהוא ושמו בלבד מפני שאין בחינת אלקים שבכלי שבו מסתיר כלל על שם הוי"ה ושוה בו החיצוניות עם הפנימית ולכך לא הביט און ביעקב כלל שאין שם צד אחיזה מהם לק"נ כלל וכמ"ש כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו כו') משא"כ בע"ש דק"נ ששרשם בבחינת אלקים שהוא צמצום הראשון אף על פי שמכח הרושם הנשאר אחר הצמצום יוכל להיות בהם כלי לשם מ"ה העליון באחדות חיצוניות עכ"פ כנ"ל עכ"ז לא יוכל להאיר בהם בחיצוניות כמו בבחינת הפנימיות מצד ההסתר והצמצום הראשון שלמטה הוא צמצום גמור כו' עד שהפרידן מיחודו כו' כנ"ל (וראיה לזה הוא מה שאין בהם בחינת הביטול לאין האלקי רק בחיצוניות דקרו ליה אלקא כו' וכמו מי לא יראך מלך הגוים מלך אלקים על גוים בממשלה חיצוניות וע"כ התנשאותם בגסות ופירוד גמור לפרקים משום שאין מאיר בהם מבחינת הפנימית דשם מ"ה העליון כלל רק ע"י מסך וצמצום גמור בריחוק מקום דוקא כנ"ל אבל בישראל נמצא בחי' הביטול בפנימי' דשם מ"ה דאדם מצד שרשם בעצמות ופנימית וכמו שהי' במ"ת כנ"ל ע"כ מאיר גם בחיצוניו' דאדם שלהם שהוא בחי' ההתנשאות ויש ג"כ מבחי' הביטול דמ"ה העליון בקירוב ולא בריחוק כלל וכמו מל' דוד ומשיח כנ"ל וכן בכאו"א מישראל בפרט גם בישות והתנשאות שלו ימצא בו בחי' הביטול דבחי' מ"ה העליון דוקא וזהו עיקר האות וסי' על שרשם בבחי' מל' דקדושה שהוא בחי' מל' דא"ס עצמו כנ"ל וזהו שגם בכלי מאיר כמו באור ממש בשוה כנ"ל והוא מה שא' במשיח וגבה מאד והוא בבחי' מה ושפלות דמשה ממש כמ"ש מה שמו ומה שם בנו כו' וזהו שרמזו רז"ל שירוץ אדם לקראת מלכי עכו"מ שאם יזכה יבחין בין מ"י כו' דמ"י הן בחי' כלי לאור דמל' שמים שהוא מ"ש ותרועת מלך בו כנ"ל שה' אלקיו עמו שאין הכלי מסתי' על האור כלל ויש בכלי החיצוניו' שהוא התפשטו' והתנשאות דמלוכה מבחי' הביטול דמ"ה דוקא וכמו שדוד מ"י היה מפזז כו' ואמר ונקלותי עוד מזאת כו' וראי' לזה שגם מ"י שחטאו הרבה בעכו"מ כאחאב וכה"ג גם מלכי יהודה כאחז ומנשה היו נכנעי' לפרקי' בתכלית הביטול לאלקות וכמ"ש יען כי נכנע אחאב כו' ואחז א' לא אשאל ולא אנסה כו' ומנשה שב לאל בכל לבו כו' (ומלך נינוה ועמו שהכניעו עצמם בתענית ושק הי' מזה קצף על ישראל שמפני זה ברח יונה מלפני ה' כידוע בדברי רז"ל והוא רמז דקיקיון דיונה שעשה לו ה' לרמז דבר זה והוא שהי' השמש מכה על ראשו וע"י צל הקיקיון הי' משיב נפשו ואמר לו אתה חסת כו' ואני לא אחוס כו' וד"ל) דהנה באמת אינו מובן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור