לימין לחסד לכ"ז ולפעמים יטה להכריע לשמאל לכף חוב ודין כו' מאיזה סבה יבא זה השנוי ומי הוא המעורר לזה באופן ב' נטיות הכרעות הללו ואם כולו לקצה אחד או במצוע במקצת לזה ומקצת לזה שזהו עיקר ההכרעה (שהוא ההתכללות דחו"ג יחד דוקא) והנה במ"ש בע"ח משום דהדעת כלול מחו"ג ע"כ כולל חו"ג (שהכוונה הוא שכולל חו"ג דחו"ב כידוע שהחכ' היא בבחי' חסדי' ובינה בבחי' גבורות כמ"ש (משלי ח, יד) אני בינה לי גבורה ומתכללים יחד מחסדים דאבא נעשו גבורות דאימא ומגבורות דאימא נעשים חסדים דאבא ע"כ יבא בנטית הכרעות הללו מחסד לדין ומדין לחסד כו' וכמו שנראה בהתפעלות שכל אחד במוח שיורכב מדבר והפכו שהן אוי"ר שבשכל והן מתחלפות אהבה דבחי' רצוא שהיא החדוה מטוב ההשגה האלקית דבינה ויראה או מרירות מבחי' שוב מחכמה כו' וכמו שכל שמטה כלפי חסד שנהפך לדין ושכל של דין שנהפך לחסד כנ"ל וזהו מצד הדעת שכולל חו"ג דאו"א כו' וכמ"ש בזהר על יביע אמר (תהלים יט, ג) אש מים חו"ג דחו"ב שכלולים ברוח שהוא הדעת כו') הנה זה עצמו יש להבין דא"כ למה יש בכח הדעת לעורר נטיית השכל דחו"ב ולהפוך מזה לזה כנ"ל:
(כא) אך הנה שרש הענין הוא כידוע שיש ב' מדרגות בדעת אחת נק' דעת עליון והב' נק' דעת תחתון והוא דעת המתפשט במדו' שבשכל ומשם למדו' שבלב (כמשי"ת) וכידוע שזהו ענין אל דעות הוי"ה (ש"א ב, ג) ב' דעות ד"ע וד"ת (וכמארז"ל (ברכות לג, א) גדולה דעה שניתנה בין ב' אותיות י"ה כו' שיתפרש בב' מיני דעת הללו ד"ת שלמטה מחו"ב שהן י"ה והב' ד"ע שבין י"ה דחו"ב דא"א כו' והנה בחי' ד"ת שהוא המטה את השכל לחו"ג ומהפך מזה לזה כנ"ל זה הכח שיש לו בזה הוא רק מצד ששרשו בבחי' ד"ע דא"א שלמעל' הרבה מחו"ב דאצי' וכידוע דג' חללים שבגלגלתא הן ג' מוחין דחב"ד כו' הרי מוח הדעת הזה ממוצע מב' מוחין דחו"ב וכלול מבחי' חו"ג שלהם ע"כ יש בכחו לחלק המוחין דחו"ב לד' מוחין והן כללים דל"ב חדרים שבמוח שמהם מתחלקי' לל"ב חדרים שנק' ל"ב שבילין דמתפתחין במוחא כו' וכמ"ש (משלי כד, ד) ובדעת חדרים ימלא ע"י הדעת דוקא ימלאון ל"ב חדרים ממוחין דחו"ב והן ע"י התחלקות תחלה לחו"ג ע"י הדעת כנ"ל (כמו שמע והיה א"ש כנ"ל) שבכל אחד יש ח' אותיות דהוי"ה אדני שהן חו"ג כי ד"פ ח' הוא ל"ב וזהו שרש ענין הל"ב כמ"ש בע"ח והוא התחלקות המדות שבלב כו') וכ"ז הוא בבחי' ד"ת הנ"ל אבל בחי' ד"ע הוא למעלה הרבה מזה דהיינו שהוא למעלה מן המוחין דחב"ד שבראש כידוע דבחי' חו"ב דא"א הוא בבחי' ההעלם ומקור דחו"ב דאצי' ונק' ח"ס דא"א כו' שהוא מקור השכל להשכיל כל שכל וחכמה מאין ליש וכמ"ש (איוב כח, יב) והחכמה מאין תמצא מאין והעלם דחכמה דא"א שנק' ח"ס וכן בחי' בינה דא"א כו' (וכמו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו כו' (ישעי' כט, יד) והוא הנק' שכל הנעלם מכ"ר כו' והוא הנק' טעם הכמוס לרצה"ע שהוא בחי' הכתר בכללות כידוע ובחי' הדעת דא"א
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור