לגמרי (וכמו שאנו רואים כזה ממש גם באו"כ שבבחי' אדם חיצוני שיש כח א' פשוט מעצמו' הנפש שמרגיש א"ע בסקירה אח' ובבת אחת ממש מתחלת הרצון שבמוח עד תנועת הרגל) וכך יובן למעלה בעצמות אור הא"ס שלפני הצמצום הראשון שהוא בבחי' אח"פ בתכלית שלמעלה ממציאות ע"ס בפרט ומספר דע"ס לגמרי ומה שנק' חכים או מבין הגם שהוא הכל בבחי' א"ס כמו לתבונתו אין מספר וכה"ג בבחי' החסד דא"ס כנ"ל זהו אחר הצמצום הראשון (שזהו מ"ש גליף גליפו בטה"ע שהוא הרשימו הנ"ל והוא מה ששיער בעצמו בכח והעלם כל מה שיומשך אח"כ בקו"ח להיות מקור לע"ס דאצילות כנ"ל) וזהו שא' לפני א' מה אתה סופר שאין שם בחי' מספר די"ס כלל וכמו שמסיים במאמר דאליהו ולאו מכל אינון מדות כלל אפי' בכח והעלם להיותו בחי' אור אחד פשוט בתכלית הפשיטות וד"ל:
(כד) אך עדיין יש להבין מ"ש אנת הוא חד כו' איך שייך לשון יחוד כלל בעצמות דאא"ס הפשוט בתכלית כו'. הענין הוא דגם בזה יש ב' מדרגות (והוא ב' מדרגות דטה"ע וטה"ת בכללות כמ"ש במ"א). א' מה שמקיף ומאיר מאור א"ס הפשוט הארה אחת שכוללת בשוה ממש לכל הע"ס הגנוזות בהעלם מרצון שנק' כתר עד סוף מעשה (כדמיון ההרגשה כללית שאדם מרגיש א"ע מראשו לרגלו כנ"ל) דעכ"פ בא אור זה בבחי' מקיף הכולל לע"ס דנקודה קו שטח הנ"ל מראש לסוף כא' וע"ז שייך לשון יחוד ג"כ אע"פ שמצד עצם האור הפשוט הזה הוא למעלה ממספר י"ס לגמרי שלזה מקיף בהשוואה אח' לכולם מבלי קדימה לא' על זולתו עכ"ז נק' בשם יחוד עכ"פ להיותו בא בבחי' היחוד בעצמות המאציל לכלול ראש וסוף כא' אך מ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס כלל זה מדבר בעצמות אא"ס ממש כמו שהוא בעצמותו שהוא יחיד לבדו ואינו בא גם לכלל מקיף כללי להשתלשלות דע"ס העלם וגילוי כו' ע"ז א' אנת הוא חד אנת ממש חד בבחי' אח"פ ממש שאינו בערך עם בחי' היחוד בחושבן י"ס כלל דיחוד דע"ס גם בהעלם אחר שהן בגדר מספר נק' אחד המנוי כמו ע"ס הגלויות דאצילות שנסתעפו מהם וגם יחוד הפשוט דאור א"ס שמקיף לכולם בשוה הרי הוא בא לפ"ע הגבלת המספר די"ס כמו הכלל לפרט וד"ל (וכמו מח' אחת הכללית שצופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א' למטה בו"א שנין דהוי עלמא כך הוא בדורות העליונים שהן ע"ס הגנוזות בעצמות שע"ז א' קורא הדורות מראש מן ההעלם לגילוי כידוע הרי גם בהם יש כמו בחי' מח' הכללית שמקיף וכוללם יחד מראש לסוף בסקירה א' כו'). אמנם אין זה ערך לגבי מהו"ע אור הא"ס עצמו (שנק' טה"ע בכללות) שצמצום גדול הוא לגבי' להיות גם מקיף כולל לראש וסוף דע"ס שבהעלם וגילוי מפני שאין בו בחי' ראש וסוף כלל שיתכן לומר בו גם התכללות והשוואה מראש לסוף כו' וכידוע דעצמות א"ס למעלה עד אין קץ כו'. ומה שנעשה מקיף לכלול מעלה ומטה כא' זהו ע"י צמצום העצמות דוקא (כמו עד"מ דגם מה שמרגיש אדם א"ע בבת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור