מאור האחדות הפשוטה שנק' שלימותא דכולא וכנ"ל ואינו נמשך ושורה במקום הפירוד כנ"ל אבל לענין עוה"ב שניהם שוים כמבואר במשנה הנ"ל שדור המבול ודור ההפלגה אין להם כו' (דלא כדלעיל) שדור הפלגה אין להם חלק כו' מפני שפשטו יד בעיקר דשם מ"ה במה שא' ונעשה לנו שם לנו דוקא בבחינת הפירוד וע"כ א' ויפץ ה' כו' ודור המבול אין להם חלק לעוה"ב ג"כ אע"פ שלא פשטו יד בעיק' כמו דור הפלגה רק לפי שדו' המבול השחי' כ"ב את דרכו כו' שהשחיתו לצל' אדם בהוצא' זרע לבטלה כידוע במעשה דער ואונן שנק' רע כו' שטהור עינים כו' וד"ל (רק בזוהר פ' נח דף ס"ט ע"א יש דעה שדור המבול יש להם חלק לעוה"ב ומ"ש וימח את כל היקום זהו בעוה"ז כמ"ש וימחו מן הארץ אך ממ"ש ר"א כד"א ימחו מספר חיים הרי הוא העוה"ב וכדעת ר"ש שם כמ"ש במשנה בפ' חלק):
(סא) ומעתה יש להבין בביאור מאמר הזוהר הנ"ל בפ' זו ויהי בנסעם מקדם מקדמאה דעלמא כו' כמ"ש ונהר יוצא מעדן ומשם יפרד כו' כיון דנטלי מתמן הוי פרודא כו' פי' קדמאה דעלמא הוא גילוי אור מל' דא"ס שלפני צמצום הראשון הנ"ל שנק' מחשבה הקדומה שהיא באח"פ בעצמות אור א"ס ממש כמ"ש שהיה הוא ושמו בלבד כו' ונק' קדמון לכל כו' קדמונו ש"ע ומשם שרש המשכה לאור התענוג שבעצמות א"ס שנק' שעשועי המלך בעצמו לג"ע שנאמר בו ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם מקדמונו ש"ע הנ"ל וה' אלקים ב' שמות הללו הוא בחי' מ"ה וב"ן שבעצמות אא"ס הנ"ל שהן בלי פירוד כלל כנ"ל ונמשך משם מקור לתענוג האלקי שבג"ע וכידוע דגן ועדן הוא בחי' חו"ב דאצילות העדן בפנימית חכמה דאצילות שהוא פנימית ע"י שנק' עדן סתימאה שיתגלה לעוה"ב והגן הוא בבחי' פנימית בינה כמ"ש ונהר יוצא מעדן זה דפנימית חכ' דתורה להשקות את הגן שהן ג"ן ספרים דאוריית' שנק' גן נעול כו' שנמשכים במל' ומשם יפרד והיו לד' ראשים שכאשר נמשך עוד מן הגן שקבל מנהר זה שיוצא מעדן שם הוא שניכר הפירוד וההתחלקות דד' ראשים שהן ד' מוחי' חו"ב וחו"ג שנחלקים בגילוי מבחי' בינה לבחי' מל' דוקא (או שהן י"ב גב"א שהן ד' ראשים כמו ד' מחנות שכינה וד' דגלים בי"ב שבטים) רק ששם הן בבחי' היחוד וההתכללות דוקא בבחינת התיקון דשם מ"ה דאדם וכאן א' ומשם יפרד והיו לד' ראשים שיוצאי' בבחי' פירוד והתחלקות דוקא להיותם מבחי' התוהו קודם התיקון אבל בבחי' ח"ע דעדן עצמו שהוא בבחי' שם מ"ה הפנימי הנ"ל עדיין אין שם בחי' התחלקו' ופירוד כלל כי מאיר שם מבחי' קדם דקדמונו ש"ע הנ"ל שהוא בחי' מל' דא"ס כנ"ל אבל בבינה שהוא בנקודים שהן התחלקות הז' מדות בבחי' ס"ג משם יפרד כו' זת"ז כנ"ל וע"כ א' ויהי בנסעם מקדם כיון דנטלי מתמן מעדן הנ"ל כתיב ומשם יפרד בפירוד והתחלקות דתוהו שהי' שם השבירה אבל כ"ז שהיו כנישין בעדן דח"ע לא הוה בהו פרודא כלל כי היו מיוחדים ביחוד העצמי דעצמות אא"ס שבקדם שמשם נטע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור