אשר עשה דוקא והנה טוב מאד ומאד זה משמעו שטוב יותר משעל' הדבר ברצונו וחכמתו הקדומ' בבחי' חכ' ברורה בתכלית כנ"ל וד"ל. ואע"פ שאמר אשר ברא אלקים לעשות לתקן דמשמע שלא היה שלימות בכל הבריאה אלא חסרון דבר מה שצריך תקון וא"כ למה אמר שראה שכל אשר עשה הוא טוב מאד בשלימות הבירור והתקון הענין הוא כך דמה שעלה ברצונו וח"ע לברוא שזהו אשר ברא בלא שלימו' האמיתי עדיין היינו כדי שיהיה מה לתקן בח"ת אחר הבירור דח"ע הקדומ' והוא מה שיושלם עיקר הבירור במעשה דוקא בירור שני וזהו לעשות לתקן וד"ל וזהו שאמרו (שבת פח, א) התנה הקדב"ה עם מע"ב אם יקבלו ישראל כו' וא"ל אחזיר אתכם לתהו ובהו שנאמר (ירמי' לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וזהו בראשית בשביל התורה שנק' ראשית שנאמר (משלי ח, כב) ה' קנני ראשית דרכו ובשביל ישראל שנק' ראשית שנא' (ירמיה ב, ג) קדש ישראל כו' כשיקיימו התו"מ בפ"מ ומרמז בכ"ז לב' מיני בירורים הנ"ל הא' בירור הראשון שהיה בח"ע הקדומה שזהו התורה הקדומה שהוברר בחי' התמצית כנ"ל והוא מ"ש ואהיה אצלו אמון אומנא כאומן הבונה ע"פ השכל וחכ' שכבר הוברר בחכ' העצמי' (והן כ"ד ספרים דאורייתא כמשי"ת) והוא מ"ש דאסתכל באורייתא וברא עלמא די' הדברות מקור הפנימי' לי"מ כידוע (והוא מ"ש ה' קנני ראשית דרכו וגם זהו מ"ש בשביל התורה שנק' ראשית דפי' בשביל עיקר המכוון דהיינו בסוף מעשה דוקא שהוא בחי' הבירור השני דבח"ת אתברירו בקיום התו"מ בפ"מ שזהו כחכם המנסה החכ' הברורה במעשה ובהנהגה שזהו מ"ש (משלי ג, יט) ה' בחכ' יסד ארץ (שם כד, ג) בחכ' יבנה בית שע"ז אמר וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד יותר משעשה בבירור הראשון דמח' ורצון הקדום וזהו בשביל ישראל כו' אם יקיימו התו"מ בפ"מ דסוף מעשה דוקא עבמ"ת וכמא' במי נמלך בנשמתן של צדיקים שעלו במח' כו' דהיינו מה שיהיה מהם בירור השני בסוף מעשה וז"ש אם לא בריתי כו' (אך בשבת שיש בו מעין עוה"ב שכולו שבת ומנוחה לחה"ע שעולה החכ' בבחי' האין האמיתי בבחי' או"ח למעלה מבחי' הירידה דבירורים שבח"ע וח"ת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא א' לעשות לתקן כו'):
(כז) והנה אחר ב' הקדמות הנ"ל בבחי' ב' ברורים הנ"ל ענין בירור הראשון בח"ע שבראש שמברר לחכ' דתור' עד שנק' חכ' ברורה בתכלי' כנ"ל ובירור השני לאחר שהובררה שיביא הדבר במעשה כו' שזהו כחכם שמנסה בנסיון כו' שעי"ז נשלם שלימו' הבירו' הראשון כו' שזהו ענין ב' מדרגות דתשב"כ ותשבע"פ ומ"ש דבינה יתירה נתנה באשה יותר מבאיש כו' אע"פ דתשבע"פ מקבל מתשב"כ וכמ"ש דח"ע שהוא תשב"כ אתמשך בח"ת בתשבע"פ כו' כנ"ל דהנה ידוע שתשב"כ נק' פנים מאירות ותשבע"פ נק' פנים מסבירות והענין הוא דאותיות דתשב"כ נמשכו ממקור החכ' הקדומה בבחי' הארת אור פנימיות ועצמיות דהיינו בחי' המובחר והתמצית שהוברר מכל עומק החכ' הקדומה העצמית ואע"פ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור