השכל וסברא חדשה לגמרי יותר מן הראשונה וידע לתרץ קושי' זו ואם לא השתיקה לא היה הרב מגיע להמשכת השכל וסברא עמוקה יותר כו' וכן א' בכמה דוכתי אשתומם כשעה חדא שהשתוממות זו היא ביטול השגה הראשונה אך בהגיעו להשיג השכל העמוק יותר לאמתתו כמו שהוא זהו ענין השתיקה שאחר ההשתוממות כנ"ל לפי שכלל גדול הוא בכל עלי' ממהות למהות גבוה מאוד נעלה הימנו צריך להיות תחלה בחי' הממוצע ביניהם והן ב' מיני ביטול הנ"ל דהיינו שעת התבטלות הנק' שממון מן השגה הראשונה כמו אשתומם כשעה חדא כו' (וכענין מה פשפשת כו' שנק' אין של היש דהשגה שהוא עומק המושג על קוצר כלי המשיג כנ"ל) והב' ביטול העצמי דבחי' השתיקה בהגיע למהות ההשגה הנפלאה מערך הראשונה כענין שתק רב כנ"ל דטעם שתיקה זו הי' בו ביטול השגה הראשונה ולהמציא שכל חדש ועמוק יותר ובאמצעות שניהם דוקא הוא שהגיע לעומק ההשגה הבאה מאין ממש כנ"ל בענין עליות הנשמות מג"ע לג"ע דרך העמוד שיש בהם ב' מיני ביטול הנ"ל שהוא ההשתוממות כשנכללים בעמוד ובחי' השתיקה בהגיעם לגעה"ע כמו במלאכים שא' בעמדם תרפינה כו' וכמו להשתחוות לפני ה' ממש כנ"ל וד"ל:
(יג) וזהו והאיש משתאה לה מחריש כו' ותיבת מחריש טעמו בזקף גדול כו' להיות מבואר למעלה שבכל עליה מתחתון לעליון יש ב' מדרגות א' ההעלאה בביטול מקומו ומדרגתו הראשון לבד שנתבטל ממקום שיצא משם והב' ביטול השני העצמי בעלותו למעלה ממש כנ"ל והן ב' מיני ביטול הנ"ל בכל עליה ממהות למהות הנעלה ביותר כו' (כמ"ש בזוהר ע"פ שחורה אני ונאוה כו' דאזעירת גרמה ואתעבידת כנקודה חדא כו' שבעליית המל' מבריאה לאצילות ממש תחלה נסתר כל פרצופה שבבריאה (וזהו ביטול היש לבד כו') ואח"כ בעלותה בבחי' האצילות ממש נעשית נקודה כמו ותפול לפני רגליו בחי' מה ממש ונבנית שם בפרצוף חדש ושלם בבחי' האצילות כו' והוא ענין ה"א כמלקדמין כמ"ש בזוהר ע"פ גבורי כח עושי דברו כו') וכך הוא גם בענין העלאה דנשמת רבקה העליונה שהוא בחי' שם ב"ן דאצילות כנ"ל מבית בתואל בן מלכה שהוא מבחי' מל' דנוגה דעשיה שמעורב טו"ר כנ"ל דהגם שראה אליעזר ברבקה כל סימני הטוב באות וסימן הטוב דשפע האלקית להשפיע לחוץ מעצמותה גם לגמלי אדוניו שהן בחי' ע"ס דנוגה בבחי' הביטול דבחי' מה ואין האלקי הנה זהו רק ענין עלי' הא' בבחי' ביטול היש לבד כנ"ל בעליות הנשמות מגעה"ת לגעה"ע כו' שנתבטל כל בחי' היש דהשגה הראשונה בלבד כו' וגם כאן הרי ראה בה בחי' ביטול עצמה להשפיע גם לגמליו כו' שזהו כמו ענין בחי' עליית המל' דקדושה לעלות מלמטה למעלה דהיינו לעלות מהיכלות דבי"ע ולהתפשט מכל בחי' יש (כמו עליית המל' מלבושים והיכלות דבי"ע לעלות באצילות בכל עש"ק כמאמר אפשיטת מלבושהא כו' וכמ"ש בענין לדוד בשנותו כו' דפושטת לבושים דחול כו') וזהו שאליעזר נשתומם בדבר הצלחה זו אע"פ שראה ברבקה כל סימני הטוב שהיא האשה אשר הוכיח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור