הוא שם מ"ה דחכ' שבכתר שזהו שנק' אב רם וכמ"ש במ"א (בפ' לך לך) ורבקה הוא בחי' שם ב"ן דמל' דאצי' שנקרא אימא תתאה בחי' בינה שבמל' שהיתה אם יעקב ועשו דהיינו מקור התחלקו' דעה"ד טו"ר כמ"ש שני גוים בבטנך ולאום כו' ורבקה אהבת את יעקב איש תם ישב אהלים בתשב"כ ושבע"פ כו' וממנה שרש הבירור השני בסוף מעשה בתשבע"פ בכללות נש"י בעה"ד טו"ר לאהפכא חשוכא לנהורא כו' וזהו שנקרא טובת מראה מאד בלי גבול בעצם בבחי' מקיף דאו"ח מבירורים דרפ"ח שעולי' למעלה מאו"י דחסד דאברהם שהוא בירור הראשון דחכ' הקדומה כנ"ל (וע"כ בשרה אמר יפת מראה ביופי דהתכללות הג' גוונין דאו"י דתורה אור שנמשך מלמעלה למטה ונק' תורת חסד שגם בחשך לא יחשיך אורה וכמו שא' ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו כו' דנחתת וסלקת כו' אע"פ שהיתה בבית פרעה כמ"ש ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה כו' וז"ש אחותי בת אבי היא כשנק' שרי ביו"ד כו' אבל רבקה היא בחי' אימא תתאה דתשבע"פ שמברר לעה"ד מלמטה למעלה שבזה מתייחד מבחי' הצחוק ושעשועים העליוני' שנק' שעשועי המלך בעצמו שנק' מאור שלמעלה מאור דתורה הקדומ' כנ"ל לפי שנתב"ס דוקא ע"כ נקרא טובת מראה שמראה אור העצמות ממש כמו שהוא כמ"ש באורך נראה אור כנ"ל וכמ"ש ומראיך נאוה כו' וזהו שיצחק מצחק את רבקה אשתו שעיקר בחי' צחוק העליון הוא ברבקה אשתו בחי' ב"ן דמל' שנקרא רבקה של ג' ג' בקר בי"ב צירופים דהוי"ה באדני כו' ביב"ש שהוא בטול רצון נה"ט באו"ח דתשובה ומע"ט בגשמיות דוקא כנ"ל וזהו שהיתה אמון אומנא לתקן דבר המקולקל דרפ"ח ניצוצי' שנפלו כו' כמו ורוח אלקים מרחפת מת רפח והוא מ"ש (בראשית כא, ו) צחק עשה לי אלקים דוקא בחי' ב"ן כנ"ל ואח"כ ואהיה שעשועים יום יום בתענוג העצמות שנק' עדן דעין לא ראתה רק למחכה לו דדייק מילי כו' כנ"ל. וזהו יחוד דח"ת וח"ע למעלה דמה שהיתה אצלו אומן זהו מה שיש בכח החכ' תתאה למטה לברר לעה"ד שהוא שנק' גבו' תתאה ששרשה בגבו' עלאה כמ"ש (משלי ח, יד) אני בינה לי גבורה בינה שבמל' דבינה יתירה דתשבע"פ אימא תתאה לי גבורה עלאה דע"י ששרשו בגבו' שבענג ושעשועים העצמיים בחי' יצחק היותר עליון וזהו משחקת לפניו בכל עת כשהיתה אצלו אמון ושעשועים יום יום ומשחקת בתבל ארצו ב' ארצות דתבל גי' ב"פ רי"ו דהיינו גי' דגבורה שכולל ב' גבורות ג"ע וג"ת געהע"י וגעה"ת ארץ עלאה וארץ תתאה שנק' ארצות החיים כידוע שזהו הענג שעשועים בתורה בבינה ומל' לאה ורחל מח' ודבור העלם וגלוי כו' פנימיות התורה וחצוניות הנגלה כו' דאורייתא סתים וגליא ועיקר השחוק דשם ב"ן דרבקה בתשבע"פ דוקא ליום אחרון שהוא העדן דעוה"ב וז"ש (משלי לא, כה) עוז והדר לבושה בקישוטין דכלה כו' בחדושי דתשבע"פ ותשחק ליום אחרון דוקא לפי שנתב"ס כנ"ל (וזהו שברבקה אמר טובת מראה מאד שכולל בחי' היופי העליון דשרה ויופי התחתון דרחל שנק' יפת תאר ויפת מראה כו') וז"ש לע"ל כי אברהם לא ידענו כו' ולא הזכיר יצחק כלל כי מ"ש כי אתה אבינו זהו יצחק כידוע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור