דאבות הן המרכבה הוא רק לבחי' החכ' ומדות הפנימיות דא"ס ב"ה שיאיר מאמתת עצמותו ונק' אמת הוי"ה כנ"ל כמ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם כנ"ל אבל זהו עדיין בבחי' בירור הראשון דח"ע העצמית שבא מלמעלה למטה בבחי' או"י כנ"ל וזהו וארא אל אברהם כו' באל שדי שהוא אל דחסד שמתכלל עם בחי' הגבו' שנק' שדי שאמר לעולמו די כו' בחי' הצמצום אע"פ שזהו מקור דבחי' התקון דבחי' קו המדה בבחי' ההתכללו' דחו"ג במדה ושעור נכון בבירור בתכלית שהן שרש התו"מ באבי"ע כנ"ל עכ"ז אין זה שמי הוי"ה ממש שלא נתגלה להם עדיין בשלימותו כמו שהוא כ"א דוקא בסוף מעשה כאשר בא גילוי רצה"ע שבתו"מ למטה בדברים גשמיים שהוא בחי' בירור השני דאו"ח בנגה דעשייה כנ"ל ששם דוקא עיקר גילוי שם הוי"ה שנק' שמי ממש שנעוץ תב"ס בסוף הכל דוקא וזה היה במ"ת בא' אנכי הוי"ה אלקיך אשר כו' שכולל כל רמ"ח מ"ע ולא יהיה לך שכולל שס"ה ל"ת כו' שהגם שהמצות שבאו למטה אינן רק בחי' גילוי רצה"ע שבעצמותו כמו גם בענין מעשה מצות צדקה וחסד גשמי למטה שמלובש בזה מבחי' החפץ חסד שבעצמות א"ס ב"ה שהוא פנימית החסד דא"ס שהי' מקור ושרש דאברהם איש החסד כנ"ל להיות נמשך מזה קו הימין דחח"נ דאצי' עכ"ז בהתלבשות רצה"ע הזה במצות הצדקה גשמית למטה נעשה בזה שם הוי"ה שבעצמותו ממש שלא נודע לאברהם הגם שהי' עושה חסד וצדקה עם הבריות בפ"מ מאחר שלא ניתן לאברה' התו"מ בגשמיו' בפרט והלכותי' כדין הלכות צדקה עכשיו רק ברוחניות דמצוה זו כמו שהיא למעלה עדיין באו"י דחסד העליון שאין בזה בירור השני דאו"ח לברר ולתקן לעה"ד טו"ר כו' משא"כ עכשיו שניתן מצו' זו לישראל לקיים מצות צדקה בבטול הרצון דנה"ט אע"פ שאינו איש חסד בטבעו ואינו עושה החסד וצדקה רק מצד בטול הרצון לקיים רצה"ע זהו שעולה למעלה בבחי' או"ח בבירור ותקון דנגה דעשייה שהוא סוף מעשה שעבמ"ת שבזה נשלם שלימות הבירור הראשון דאו"י מטעם הנ"ל וכה"ג בכל המצות שנעשו בדברים גשמיים דוקא (ואע"פ שיצוה אברהם איש החסד העליון לבניו לעשות צדקה ומשפט וממנו עיקר הכח ועוז לבניו לשמור דרך הוי"ה בכל המצות שהן בקו הימין דחסד כנ"ל מ"מ לא נגלה שם הוי"ה העצמי שבמצוה זו כ"א כאשר בא בסוף מעשה כמו הבירור השני בנסיון בפ"מ כנ"ל באריכות וד"ל. וראיי' לזה ממ"ש (משלי יד, לד) צדקה תרומם גוי שתרומם לישראל למע' מעלה גם משרש האבות שהן המרכבה וכללות המצות בגשמיות נק' צדקה כמ"ש וצדקה תהיה לנו כו' וכמ"ש בצדקה תכונני כו' (ישעיה נד, יד) ואפי' האומר הרי סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני כו' ה"ז צדיק גמור (פסחים ח, א) וכה"ג בכל המצות כאשר עושה בבטול וכפיה דנה"ט שזהו כצמיחה שבארץ שיצמח יותר מגוף הזריעה כמ"ש זרעו לכם לצדקה קצרו כו' וכן זורע צדקות מצמיח כו' כנ"ל) וזהו ושמי הוי"ה לא נודעתי להם שלא נודע להם עדיין שלימותו האמיתי אע"פ שכמה פעמים אמר לאברהם בשם הוי"ה כמבואר בכמה כתובים כו' ועכ"ז אמר והיה עקב תשמעון כו' ושמר ה' אלקיך לך את
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור