ויהי כל הארץ שפה אחת
עח, ב
זאת היא הסיבה הראשונה והוא עיקר המקור להיות בהם בחי' האחדות והתכללות ע"י העיר ומגדל הזה מפני שהן עם אחד ושפה אחת לכולם פי' דאעפ"י שכבר נסעו מקדמונו ש"ע להיות בבחי' הפירוד כמו שהן בשרשם בצמצום הראשון שמשם שרש הפירוד שלהם למטה כנ"ל עכ"ז יש בהם עדיין גם למטה מכח ואור הרשימו שנשאר מהעלם וצמצום הראשון שנשאר בו קצת מעין האור הראשון שלפני הצמצום כנ"ל וע"כ הן עם אחד ושפה אחת לכולם פי' שאעפ"י שמצד שרשם בפירוד דז"מ דתוהו הן ע' עכו"ם ולא עם אחד וע' לשון ולא שפה אחת דלה"ק אבל מחמת כח הרשימו שמאיר בהן יש בהן אחדות כעם א' ממש ושפה א' לכולם שהוא לה"ק שהוא שורש הכולל ע' לשון דע' עכו"מ וכידוע בענין שמע שם ע' רבתי כו' ומ"ש עם אחד ושפה א' אחד ואחת שהוא בחי' דכר ונוק' בחי' מ"ה וב"ן אור וכלי שבכלי מאיר כמו באור הכל בבחי' האחדות והתכללות כמו שהוא למעל' בבחי' שם מ"ה דתיקון כישראל שה' אלקיו עמו כנ"ל שמאיר בכלי כמו באור בשוה בחיצוניות כמו בפנימיות ממש ולפי שדברו כולם בלה"ק שנק' שפה אחת נק' עם אחד להיות בדומה לאחדות העליון וכמו בישראל שנאמר בהן מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כו' וד"ל. וז"ש ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות ע"כ א' הבה נרדה ונבלה שם שפתם כו' שיהיו בבחי' הפירוד והתחלקו' לע' לשון דוקא ששרש התחלקות בע' לשון הוא בא מבחי' הפירוד והתחלקות דז"מ דתוהו שכל א' נחלק לי' כו' וזהו שא' בהנחל עליון גוים בהפרידו בנ"א כו' בהפרידו דוקא שהפרידן מיחודו העליון שבלה"ק ונתחלקו לע' לשון כי שרש לשון הקדש הוא מבחי' יחוד העליון דשם מ"ה דח"ע העצמי' שנק' קדש העליון ממש והוא שרש החכ' בבחי' חכ' הקדומה שנק' אדם קדמאה כו' שע"ז א' מה שמו ומה שם בנו כו' ולפי שהי' שפה אחת לכולם בלה"ק דוקא עי"ז היו עם אחד באחדות והתכללות להיות בדומה לעליון ממש שיאיר בכלי בחיצוניות כמו בפנימיות משום דבבחי' כלי דשם מ"ה דח"ע שהן האותיו' אין הכלי מסתיר לאור הפנימי כלל מטעם הנ"ל (וראי' לזה מאותיות התורה שכל דרש שנדרש באותיות התורה הוא בחי' כלי ממש לאור וסוד הפנימית דח"ע הגנוז בהן בלי העלם ולבוש מסתיר כלל וכלל משום דשרש התורה בבחי' שם מ"ה דתיקון שנק' תורת הוי"ה ותורת האדם שהאור מאיר בכלי בחיצוניו' כמו בפנימיו' כנ"ל). אך הנה כאשר בלבל ה' את לשונם שלא ידברו רק כל א' מן העכו"ם כפי שרשו בע' לשון ולא בלה"ק שהוא שרש היחוד וההתכללות למעל' וכאשר נפסק מהם אור היחוד העליון דלה"ק ממילא נתחלקו ע"י הע' לשון ששרשם מבחי' הפירוד בעצם בז"מ דתוהו כנ"ל וזהו ויפץ ה' אותם משם ע"פ כל הארץ שנפוצו ונתפזרו בפירוד והתחלקות זה מזה שלא יחוברו לעולם וד"ל. ובזה יתורץ גם הדקדוק הד' הנ"ל למה תלה הטעם לעיקר החשש שלא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות לפי שהם עם אחד ושפה אחת דוקא דלפי הנ"ל הרי זה הי' עיקר ומקור הסבה שהיו יכולים לפעול כל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"א
- מזהה
- rh-e1ng5re2
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.