מק"נ שהוא ע"י כל טוב אדוניו דוקא (וכמ"ש בזוהר) והנה עיקר הסימן הטוב שעשה אליעזר להבחין ברבקה שהיא בבחי' שם ב"ן דאצילות כמו שהוא למעלה דוקא (שהוא ב"ן שבכתר כנ"ל שאין שם צד ליניקת החיצונים כלל וכלל) הוא אשר יאמר אליה הטי נא כדך ואשתה ותאמר שתה וגם לגמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק כו' ויש להבין הטעם שניסה בדבר זה דוקא ואם מצד בחי' החסד וטוב למה תלוי זה גם במה שלגמליו תשק' מצד עצמה דוקא מבלי שישאל ממנה על השקאת הגמלים כו'. הענין הוא כידוע ומבואר במ"א בעיקר ענין ההפרש בין סט"א לסט' דקדושה בכלל הוא בבחי' ההשפעה דוקא והוא בבחי' החסד להשפיע מכל אשר לו מצד עצם הטוב ומצד עצם השלימות שא"צ לשלימות מזולתו כלל כידוע בבחי' עצמות אור א"ס שנק' שלימותא דכולא ואין דבר משלים אותו לפי שאוא"ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית ואין לך דבר חוץ ממנו שיצטרך לקבל שלימותו כו' אלא הוא משלים את הכל והוא מצד בחי' עצם הטוב שטבע הטוב להטיב ולכך צמצם א"ע בצמצום הראשון כו' לפי שחפץ חסד הוא כי הוא ית' מקורא דכולא ולזאת גם במדותיו שהן ע"ס דאצי' הכל הוא בשביל התגלות אור ושפע האלקית לנבראים לאנהגא בהון עלמין וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה וגם אור החכ' שהוא ראשי' הגלוי מאור העצמו' הוא בא בבחי' אמצעות אור החסד דוקא כידוע בשם ע"ב דחכ' שהוא גי' חסד כו' עד גם בבחי' המל' סופא דכל דרגין נאמר והוכן בחסד כסא שעיקר בחי' מדת המל' הוא להשפיע חסד עליון והוא להחיות מאין ליש כל הנבראים כמ"ש ואתה מחיה את כולם כו' וע"כ נק' בשם צדקה צדק ה' בה' חסדים כמ"ש בהבראם בה' בראם כו' וגם לחיצוניות העולמות הנמוכים ביותר כו' וכידוע בענין מ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה כו' שמבחי' המל' נמשך שפע גם להיכלות דנוגה לע"ש מבירורים דרפ"ח כו' שמברר שם ב"ן כו' וכל זה מצד בחי' עצם הטוב שבעצמות אלקות (וכמו שדור אנוש היו ג"כ ניזונין בחסדו כו' לרעים כמו לטובים כו' ואעפ"י שהשפעה זאת הוא בא בבחי' מותרות השפע דחסד עליון בחיצוניות דחיצוניות הכל הוא בבחי' האין האלקי שלא בבחי' יש או לגרמי' כלל כמו דוגמא דבחי' חסד דאברהם למטה דעביד טיבו יתירא עם ברייתא יהי' מי שיהי' גם לערביים כו' שלא הי' זה החסד רק מצד בחי' הביטול ושפלות עצמי ביותר עד שהי' בעיניו כמותר בעולם וא"צ לעצמו כלום ע"כ נתן כל אשר לו חוץ מעצמותו וזהו עיקר מדת חסד דקדושה שהוא מצד עצם הטוב והשלימות וזהו הסימן שהוא בבחי' האין האלקי והנה ההיפוך מזה ממש הוא החסד שנמשך מצד בחי' הישות וגסות ובבחי' לגרמי' דוקא כחסד דישמעאל כו' וכמ"ש וחסד לאומים חטאת משום דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין כמו שא' כל מה שתיקנו ל"ת אלא לצורך עצמן כו' לפי ששרשם בבחי' מל' דק"נ שהוא ההיפוך ממש ממל' דקדושה שכל עיקר מהות הסט"א אינו רק בחי' גסות ויש דוקא ולגרמי' דוקא וכמו לעלוקה ב' בנות הב הב לגרמי' לבד שכל עיקר התשוקה דק"נ הוא רק לקבל כל שפע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור