שכולל ב' ענינים ענין זיו במראה וגוון נאה וענין מראה ל' מפעיל שמראה כל אור טוב וע"כ ההסתכלות בה בלי שעור עד שלא תשבע העין כלל כדבר הנחמד למראה ביותר שהכל מסתכלין בו בתענוג גדול ונפלא כו' וזהו הראיני את מראיך כו' ומראיך נאוה כו' שזהו בהסתכלות מהקדב"ה לכנ"י ולא בהסתכלות דכנ"י שעולה בבחי' או"ח מלמטה למעלה שע"ז לא שייך לומר בה שהיא טובת מראה בעצם כו' וא"כ למה אמר בזה מאד בלי גבול ועוד מה שאמר ותרד העינה כו' ותעל הרי עלייה זאת היא אחר הירידה דוקא ואם עלייה זו בבחי' האה"ר בתענוג ההסתכלות מלמטה למעלה באו"ח כנ"ל מה שייך זה לענין הירידה בתחילה שירדה תחלה למטה ותמלא כדה ואח"כ ותעל כו' ועוד מהו שאמר תחלה והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה מהו הרבותא בזה ואח"כ ותרד העינה כו' ותעל וצ"ל דמ"ש טובת מראה היינו שהיא טובת מראה בעצם שמאיר' כל אור טוב וגוון יפה רק מה שמאיר וכל אור הוא עולה למעלה בבחי' או"ח דוקא שהוא בלי גבול כלל כנ"ל ולפי שאין זה בא מצד אור הנמשך מלמע' כאור השמש בלבנה כמו בכח המשפיע במקבל רק מכח עצמה דוקא ע"כ נק' בתולה ואיש לא ידעה כו' (כמשי"ת) ואח"כ אמר ותרד העינה כו' מעצמה ותעל למעלה מבחי' המשפיע שהוא בחי' התענוג דאו"י מלמעלה למטה כמ"ש נקבה תסובב גבר וכמ"ש יצאו מים חיים כו' אל הים הקדמוני כנ"ל וד"ל:
(כ) ולהבין באור הענין הנה באמת מה שזכר כאן ירידה ועלייה בתחלה ירדה העינה למלאות בכדה שעל שכמה ואח"כ עלתה לאחר שתמלא כדה הנה ירידה זו לצורך עלייה זאת היתה כידוע הכלל בכל מקום דכל ירידה אינה רק בשביל עלייה דוקא ותחלה יש להבין מהו ענין ירידה זו להיות מבואר למעלה שבחי' רבקה בכלל הוא בחי' הבטול והתכללות בעצם הרצון והתענוג מיש לאין בבחי' או"ח באה"ר בלי גבול שלמעלה מן השכל והטעם שהוא בחי' שם ב"ן כמו במרכבה דפני אריה ושור וכו' וכענין התפעלות התענוג הנפלא בהסתכלות ביקרא דמלכא שכל העצמות נמשך וכלה כו' עד שאמר הסבי עיניך מנגדי כו' דמוקדין לי' בשלהובין דרחימותא כו' שזהו בחי' עלייה דאו"ח לקדמותו ממש כנ"ל. והנה כ"ז יש בכל נשמה האלקית בתפלה בעבודה שבלב ומוח ובפרט בק"ש באמרו בכל מאדך כו' כידוע. אמנם הנה אנו רואים בחוש שיש דבר והפוכו בזה דמיד שתתגב' בתשוקה נפלאה כזאת לעלות ולהכלל למעלה באלקים חיים בכלות הנפש באה"ר בתענוגים הנה מיד תוכל להיות בבחי' שוב שהוא הירידה למטה כמאמר אם רץ לבך שוב לאחור דאחר הרצוא בהסתלקות למעלה נסוג אחור למטה דהיינו מה שיש בטבע בנפש האדם שיחפוץ יותר בהמשכת גילוי אור אלקות בנפשו מלמעלה למטה כמו בעסק התו"מ ולא יעלה למעלה בכלות הנפש אלא אדרבה ישוב ויעמוד במקומו למטה כמו שהוא מצד השפלות באמרו מי אנכי שאוכל לגשת אל הקודש כו' ויותר יחפוץ שיבא ויומשך גילוי אור ה' לדבקה בו בגילוי רצונו וחכמתו המלובש בתו"מ ויתענג בנפשו בזה יותר משיעלה למעלה כו' וזהו הפוך בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור