רוחניים יותר ועכ"ז מחולקי' הן כאו"א במציאות בפ"ע ובכלי מיוחד בפ"ע דוקא ואין להם חבור וקשר זע"ז כלל שהרי א"א שהעין ישמע כו'. וזה לכאורה יפלא מאין נמצא כל הכחות הללו באברי הגוף במציאות גמור בצורה וחומר (שנק' אור וכלי המגביל ומתאר כו') כמו צורת השכל במוח והראי' בעין כו' (מיד שנתהווה החומר שיהי' מוכן לקבל הצורה הרוחנית כמו ויפח באפיו נ"ח באדה"ר אחר שעשה גולמו כו' וכצורת הנפש באיברי הגוף בבטן דהתהוות החומר קודם לצורה כמ"ש בע"ח דבנין הכלים קודם לאורות לפי ששרש התהוות הכלי' למעלה משרש התהוו' האורות (וז"ש אפיק' יו"ד תיקונין שהן כלים וקרינן לון י"ס כו') אם לא שבעצם הנפש ממש כבר נמצא מציאות' העצמי' כמו שהן בבחי' הרוחניות שבנפש עצמה ומשם באו להאיר באברי' שבגוף להיות בבחי' צורה לחומר שאין כל חדש בעיקר המציאות שלהם רק שיצאו מבחי' ההעלם לגילוי בלבד וא"כ הרי כבר היו מציאות הי' כחות בעצם הנפש ממש רק שהיו כלולים שם בהעלם עצמות הנפש בלתי ניכרים במציאות כלל וכלל מצד התכללותם בעצמות הנפש (שהיא למעלה מהם כנ"ל) ומטעם זה עצמו אינן מחולקים שם כלל כאו"א בפ"ע אלא כולם בהתכללו' א' כמו כח הרצון עם כח השכל והשכל עם המדות אינם נבדלי' זה מזה כלל שאין ניכר מציאות כח השכל במציאו' בפ"ע נבדל מכח הרצון כלל והמדות אינן נבדלי' מן כח השכל אלא כולם יחד כא' ממש כלולים בעצם הנפש גם כח השמיעה וכח הראי' נכללים בעצם הנפש עם כח הרצון ושכל בלי התחלקות כלל ביניהן ואעפ"י שבבוא הארתן והתפשטות' באברי' שבגוף כל א' מובדל בפ"ע שאין השכל שבמוח בא כ"א אחר אור הרצון והמדות אחר השכל וראי' בעין ושמיעה באוזן כו' ויש לכל א' כלי מיוחד בפ"ע דוקא כנ"ל:
(טז) ולפ"ז הרי יובן עכ"פ שיש מספר לכחות הנמצאי' וכלולים בעצם הנפש במספר י' רצון ושכל כו' הגם שהן כלולים שם בתכלית ואינן ניכרים במציאות כלל רק שאין המספר שם בהתחלקות ניכרת עדיין ומיד שיבואו להאיר אור בכלים שהן איברים שבגוף מתחלקי' כאו"א במציאות ניכרת בפ"ע ובמקום מיוחד כמו השכל בכלי המוח והראי' בכלי העין ואז א"א שיחליפו כל א' בזולתו כמו שא"א שהעין ישמע והאזן יראה אלא כל אור בכלי וחומר שלו כו' (ודמיון לדבר ממה שאנו רואים בעת שאדם ישן הרי כל כחות האיברי' פנימי' וחיצונים מסתלקי' ועולי' ונכללין בעצם הנפש ממש גם כח השכל שבמוח וראי' שבעין ושמיעה שבאוזן ומדות שבלב כו' ומיד שיקיץ מן השינה חוזרים לבא באברי הגוף כל אור בכלי שלו השכל במוח וראי' בעין בלי עכוב כלל) ובאמת יש להפלא בזה מאד דהלא ודאי אנו רואי' בחוש וממילא מובן שאין ערך כלל וכלל למציאות הכחות הנמצאים באיברי הגוף הגם שהן רוחניים כמו כח הראי' שבעין וכח השמיע' שבאוזן לגבי כח הראי' וכח השמיעה שכלולים בעצם הנפש ממש שכח הראי' בעין גשמי תראה ותביט דבר גשמי ותשמע באוזן הגשמי קול גשמי ואיך לדמות ולומר שבערך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור