ויאמר ה' גו' ארדה נא
קכ, ב
לפי שראיתו והשגחתו מצד עצם טובו גם בשקול דעתו בב' קצוות הוא באופן הטוב ביותר שאין זה בראית אחר זולתו עד"מ אב הרחמן שחס וחמל על בנו יחידו שעשה חטא משפט מות שהעידו עליו שהרג את הנפש וכה"ג וחייבוהו משפט מות בב"ד כי לא מצאו לו זכות כלל גם אחר שקול דעתם בעינים רואות לכל צד כמה פעמים שקלו הדבר ואין לו זכות כלל אך מפני חמלת האב על בנו ביותר יצוה ויבקש מהם שיביאו משפט בנו לפניו שישפוט הוא בעצמו את הדבר והיינו שאינו סומך על ראית עיניהם של השופטים שאינו רק השגחת עין שכלי שיכול להיות נוטה לדין יותר מלזכות ולא ימצאו זכות גם בכל כח עיונם בכח המטה כלפי חסד מפני שאין החסד עצמי רק מורכב בשכל משא"כ ראית האב הוא בראיה לטוב מצד העצם ממש שראיתו באופן אחר וממילא גם משפטו בשקול הדבר לב' קצוות דחו"ג יהיה באופן אחר עד שיוכל להיות זכות גמור לבנו להצילו גם במשפט עין השכל והסברא כנ"ל בטעם מ"ש דוד מלפניך דוקא משפטי יצא כו' וז"ש ארדה נא ואראה בעצמי דוקא (בל"א אז איך וועל אליין זעהן אונ אן קוקן דיא זאך דער זעהן איז גאר ניט גלייך וויא אנדרע זעהינש כו' וד"ל):
(ס) ובזה יתורץ הקושיא הא' דלעיל בירידה זו הלא מכה"כ ועיניו פקוחות כו' וכמ"ש בזהר וכי לא גליא קמי קב"ה כו' דלפ"ז ירידה זו היא לראות בעצמו ע"פ עצם טובו שלא כשאר ראיות שבא במשפט ראית השכל לחוב ולזכות כו' (ומ"ש בזהר שירד מדרגא דרחמי לדרגא דדינא וכ"א במדרש לפי הנ"ל יתפרש שירד מעצם טובו הפשוט שנק' דרגא דרחמי' הפשוטים לדרגא דדינא לשקול ולראות בראית עצמו לב' קצוות דחו"ג שלו כו'. ובאמת הרי ירידה זו לטוב וחסד כדי שימצא זכות לנגד מדה"ד כשירא' בעצמו לפי שצעקת מדה"ד שבעצמות באה אלי ממש כנ"ל וד"ל). וכן יתורץ מ"ש הכצעקתה הבאה עלי עשו כו' מי איכא ספיקא קמי כו' דספק הזה אינו קמיה ממש שידע ה' שעשו כצעקת מדה"ד אלא ספק זה נפל מצד משפט דעין השכל בב"ד שאינו סומך על ראיה שלהם שמלובש במדות דחו"ג שע"פ נטיית החכ' אלא ארדה ואראה בעצמי בב' קצוות דחו"ג אם עשו כצעקת מדה"ד העליון הבאה אלי ממש כנ"ל וגם ספק זה אינו קמיה ממש רק שירד לראות בעצמו להוציא לאור הספק הזה ע"פ דרך משפט עכ"פ כמשל הנ"ל וד"ל:
(סא) ובכ"ז יתורץ הג' תמיהות הנ"ל הא' ענין ירידה זו מה היא כו' והב' אם כולו רחמים איך יראה להפוכו כו' והג' איך יש ספק כו' דהנה לפי כל הנ"ל הגם שכולו רחמים פשוטים שייך לפניו ג"כ בחי' משפט בחו"ג שלו וספק הזה היינו אם גם במשפט שלפניו ידון המשפט לחוב ולא ימצא עליהם זכות (גם ע"פ עצם טובו לא יכריע לימין כו') והגם דספק זה ג"כ קמי' גליא מ"מ ירידתו היתה למטה להוציא לאור בגלוי מה שלפניו גליא כי כן מדת המשפט עד"מ גם במלך על בנו שא"א שיעלים משפטו ואע"פ שיודע שגם במשפט שישפוט בעצמו יתחייב בדין מ"מ יביא לשפוט לפניו לגמור משפטו בפסק בפ"מ וא"ל לא יבא הדבר בפסק בפ"מ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"א
- מזהה
- rh-3qwrpdm1
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.