בעצמות המאציל במספר יו"ד שנק' אחד המנוי שבא במספר כו' אלא אנת הוא חד בבחי' אחדות הפשוטה ממש (שנק' יחיד) וזהו ולא בחושבן י"ס כלל אפי' בהעלם כנ"ל. אך יקשה בזה ב' דברים א' מהו שחוזר ומפרש דבריו אנת הוא דאפיק' יו"ד כו' ואנת הוא חכים כו' שכל זה אינו אלא היחוד בע"ס הגלויות וע"ס הגנוזות ונעלמות שהוא היחוד והתכללות במספר י' עכ"פ ואין זה ערך כלל ליחוד האמיתי שבעצמות ממש שהוא בבחי' האח"פ בתכלית שנק' חד ממש ביחוד העצמי ממש שאינו בחושבן י"ס כלל וכמ"ש לפני א' מה אתה סופר כנ"ל וכמו שמסיים ולא מכל אינון מדות כלל כנ"ל ועוד איך יתכן לשון יחוד כלל בבחי' העצמות ממש אפי' בבחי' יחוד עצמי מאחר שנק' יחיד ממש שהוא אור פשוט אחד בתכלית הפשיטות ואיך א' אנת הוא חד כו' וד"ל:
(טו) אך הנה עדיין הוא בדרך כלל שאין זה כמפרש דבריו במ"ש אנת הוא דאפיק' או אנת הוא חכים כו' וגם מ"ש אנת הוא עה"ע כו'. אלא בא לספר בשבחו ש"מ שהוא עצמו' אא"ס ב"ה מלמעל' למטה ואיך שגם אחר שנאצלו הע"ס באו"כ מן ההעלם לגלוי הוא רק כדי לאחזאה כו' אבל לאו דאית לך כו' ולא מכל אינון מדות כלל מפני שכולם המה מיוחדי' בעצמות אור הא"ס כמו שהי' טרם שהאציל ע"י צמצום הראשון כו' והיינו שא' תחלה אנת הוא חד בחי' עצמות אור הא"ס ממש שהוא אנת ממש שלפני צמצום הראשון שהי' אור הא"ס ממלא את כל החלל כו' כמ"ש בע"ח שאז נק' יחיד והוא שא' חד באחדות פשוטה בתכלית ולא בחושבן י"ס כלל (ומה שא' לשון יחוד עכ"פ היינו ביחוד העצמי דהוא ושמו בלבד שנק' התגלות אור העצמות שמיוחד באח"פ בעצמותו ממש כמשי"ת) ונק' עילאה על כל עילאין כו' שהוא מושלל ונבדל בערך גם מן העילאין שהן ע"ס הגנוזות ונעלמות בעצמות המאציל שזהו מה ששיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל בגלוי מן ההעל' כו' ברצון וחכמ' ומדות וזהו שא' גליף גליפו בטה"ע כו' כפי' האר"י ז"ל שזהו ששיער בעצמו כל פרטי הע"ס שנמשכו מן הקו"ח כו' ומפני שאין ערך זה ששיער כו' לגבי עצמות אור הא"ס ממש ע"כ הוצרך לצמצם א"ע בצמצו' הראשון הנק' מק"פ וחלל ריקן כו' ונשאר רק רושם א' שלפני הקו"ח כו' שכלול בו כל הע"ס בכח והעלם גדול ובהתכללות גדולה (והוא כמו בחי' העקודים שי"ס עקודים ונעלמים בכלי א' כנ"ל וד"ל) וע"כ הקדים תחלה מא' דאנת הוא חד כו' כדי שיובן מזה הטעם ליחוד הע"ס במאצילם גם אחר שנאצלו באו"כ והוא שמספר אח"כ בירידת אור הא"ס אחר צמצום הראשון וא' אנת הוא דאפיק' כו' ע"י הקו"ח שנמשך מן הרשימו שאחר הצמצום כו' ואיך שנק' עה"ע כו' דאשקי להאי אילנא כו' ואי אנת תסתלק כו' עד שגם בע"ס הגנוזות שנק' חכים ולא כו' שהן מיוחדי' בתכלית בעצמות לאו דאית לך מכל אינון מדות כלל שזהו שחוזר לתחלת דבריו דאנת הוא חד ולא בחושבן י"ס כלל אפי' בהעלם כמו שהי' קודם הצמצום הראשון ממש וד"ל:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור