בראשית ברא אלקים
יד, ד
מטהרים שנבדלים זה מזה ולא יתחברו כלל לעולם וטעם מספר מ"ט פנים דוקא הוא לנגד ז' המדות שבבינה שכל א' כלול מז' שהן מ"ט ש"ב כידוע. וכמו שיש מ"ט פנים לטמא שזהו חיוב המדה של דין שבשכל וטעם דבינה שנק' (מ"ס פט"ז, ב) פנים מסבירות כידוע. כך יש ממש מ"ט פנים לטהור שהוא מבחי' המדה דחסד שבבינה כו'. א"כ עכ"פ באי' הן בבחי' ההתחלקות זה מזה דוקא. וכמ"ש בעיקר שם תורה לשון הוראה כמו יורו משפטיך כו'. והוא מ"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור להבדיל ביניהן דוקא. ואם עיקר שרש התורה הוא בבחי' ח"ע שלמעלה מהתפשטות דחכמה בבינה בשכל והשגה כידוע דהחכמה נק' אין ובינה נק' יש שמשיג בהשגה וטעם כו'. ה"ז למעלה מהתחלקות המדות שבבינה עדיין ואין שם הבדלה זו שבין טמא לטהור כמט"פ טמא ומט"פ טהור כו'. ולמה עיקר בחי' התיקון שהוא התכללות המדות דוקא הוא בתורה שלא יתכן לכאורה מב' טעמים. אם שרש התורה במדות שבבינה כנ"ל ה"ז בחי' התחלקות דוקא ולא התכללות כנ"ל. ואם שרש התורה בח"ע שלמעלה מבינה הרי אין שם מקור להתחלקות המדות עדיין ואיך א' (ויקרא יא, מז) להבדיל כו' או (דברים לג, ב) מימינו אש דת כו' וכה"ג וד"ל. אך הנה באמת מ"ש בזוהר דאורייתא מח"ע נפק' היינו ששרשה העצמית הוא בח"ע דוקא שלמעלה מבינה כנ"ל. אך מח"ע זו נפקת ויוצאת להתלבש במדות דבינה שבאים למטה במדות דחו"ג ממש שהן מט"פ טמא ומט"פ טהור כנ"ל. וכה"ג במדות דאו"ה חייב זכאי כו'. אמנם היא הנותנת דמשום דשרש התורה בח"ע עצמה הוא שגורם בירידתה למטה במדות לעשות בחי' ההתכללות זע"ז דוקא ואחר ההתכללות דוקא יבא ענין ההתחלקות להבדיל בין טמא לטהור וכה"ג וכנ"ל וד"ל:
(כה) ולהבין זה הנה יש להקדים תחלה ששרש התורה הוא בבחי' ח"ע היינו בבחי' חכמה הקדומה דוקא שנק' חכמה ברורה שכבר נבררת וכמ"ש (משלי ל, ה) כל אמרת אלוה צרופה כו'. ע"כ אמר (שם, ו) אל תוסף כו' שלא לסור ימין ושמאל כי שרשה בבחי' קו האמצעי שנקרא קו המשקולת ונק' מתקלא בזהר שמכריע לימין או לשמאל במדה ברורה וצרופה כו'. כמו קו המשקולת שמכריע במדה נכונה כו'. ויובן זה ממה שמצינו בחכמה שבתורה שמטעם ושכל א' ממש שיחייב לחסד וזכות עכ"ז הרי זה השכל וטעם עצמו יכול לחייב לדין. וכן מטמא לטהור ומטהור לטמא כמו ר"מ (ערובין יג, ב) שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו או' על טהור טמא ומראה פנים כו' שהוא בחי' פנים מסבירות בשכל וטעם שבבינה ולהיפוך או' על טמא טהור ומראה פנים בטוב טעם כו'. ולכאורה זהו כדבר פלא מאחר שמט"פ טמא וטהור מחולקים ומובדלים הן בז' מדות דבינה כנ"ל כמו ב"ש אוסרים כו'. א"כ איך יהופך מטהור לטמא ומטמא לטהור בשכל וטעם אחד דמשמע מה שמראה לו פנים הוא מאותו הטעם עצמו שיחייב לטמא הוא עצמו מראה פנים להיפוך לטהר וע"כ לא יוכלו לעמוד על סוף דעתו איך הוא סוף דעתו בפסק הלכה למעשה כו'. אך הנה שרש הענין הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"א
- מזהה
- rh-63mch17n
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.