בראשית ברא כו'. יהי רקיע בתוך המים
ה, ד
נשרים דוקא ואביא אתכם אלי ממש וד"ל. ובאור הענין הנה ידוע דעיקר בחי' מדה"ר הוא לפ"ע השפלות שלמטה הוא שמעורר רחמים מלמטה ולפ"ע הרוממות שלמעלה כך מתעורר רח"ר למעלה ונמשך למטה דנמצא שמהות מדה"ר כלול מב' דברים ההעלאה והמשכה. דהתעוררו' רחמים למטה היינו בחי' העלאה שבזה תעלה הנפש ביותר מכל המעלות שבה כמו העני ואביון בצר לו ביותר יעורר רחמים ע"ע כתפלה לעני כי יעטוף רוחו עליו ולפני ה' ישפוך שיחו ויקונן כו'. וכן הבע"ת שצר לו בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו מה' שמן המיצר לב יקרא וישוב אל ה' וירחמהו מלמעלה. וכמו ומודה ועוזב ירוחם כשמתוודה בשפלות עצומה ואמר חטאתי עויתי כו' וכמו תעבנו כו' שבזה מעורר רחמים מלמטה על נפשו. והתעוררות זו למטה מעורר רח"ר העליונים שיומשך מלמעלה למטה על נפשו כמו ישוב ירחמנו כו' ולפ"ע הרוממות כן יומשך רחמים העליונים ביותר. כמו שאנו רואי' שכל אדם לפי"ע רום גדלו ביותר יתעורר ברחמי' ביותר כי המלך המרומם יותר ירחם על עני ונדכה מן השר כו' ע"כ שגדול יותר יותר ירבה רחמים על השפל ונמצא שתכלית השפלות יעורר תכלית הרח"ר מלמטה ותכלית הרוממות מעורר תכלית רח"ר מלמעלה. וזהו אלקי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו וקאי אדסמיך ליה המלך המרומם לבדו כו' דהיא הנותנת שמצד עצם הרוממות ע"כ ברחמיך הרבים רחם עלינו כאשר אנחנו בתכלית השפלות דהא בהא תליא לפ"ע דוקא כנ"ל וכמו מחיה מתים שהוא תכלית השפלות ברח"ר דוקא מעומק הרוממו' דעומק רום נמשך דוקא לעומק תחת. וכמ"ש את מי אשכון את דכא ושפל רוח כו' אל מי אביט אל עני ונכה רוח כו' וכן כי רם ה' ושפל יראה דמשום שרם ה' ע"כ שפל יראה דוקא ומטעם הנ"ל וד"ל. וזהו שבחי' מדה"ר נק' בריח התיכון שמבריח לקצה העליון שהוא לעורר רח"ר העליונים שנק' רחמים פשוטים שבאין מצד עצמות הרוממות דאא"ס שבפנימית כ"ע כנ"ל. וזהו בקצה העליון והתעוררות הרחמים מלמטה מצד עוצם השפלות כנ"ל נק' קצה התחתון. וזהו שמבריח מקצה התחתון לקצה העליון שמתאחדים כא' משום דהא בהא תליא לפ"ע א' כנ"ל וד"ל:
(כט) ובזה יובן ענין שני הפסוקים הנז' בנשר הם כסותרים זא"ז ונראים כב' הפכים ממש. ובאמת הכל אחד והא בהא תליא דעומק רום יורד דוקא לעומק תחת כנ"ל. דהנה הנשר שהוא רחמני על בניו עושה בכנפיו ב' דברים שהן ב' הפכים ממש הא' מה שדרך הנשר בשמים והוא שמצד עוצם רחמנותו על בניו ישא גוזליו על אברתו מלמעלה דוקא ועולה ומגביה עצמו בגובה השמים כמו אם תגביה כנשר כו' וצריך להגביה כנפיו להיות פרושות כלפי מעלה דוקא כידוע שהנשר בפריחתו הגבה למעלה יפרוש כנפיו למעלה כמו וידינו פרושות כנשרי שמים כו'. ולפעמים הוא בהיפוך שיורד למטה בהשפלת כנפיו להיות למגן על גוזליו למטה להכניסם תחת כנפיו וזהו כנשר יעיר קנו ברחמיו הטבעיים וישפיל כנפיו לרחף על גוזליו לחופף עליהם. והענין ידוע שכאשר הנשר ירא מן החץ שלא יכו לגוזליו ישאם על אברתו למעלה והוא שפורח ועולה בגובה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"א
- מזהה
- rh-6bfcmr09
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.