העקודי' שהיו ע"ס כלולים ועקודי' בכלי א' לא הי' בחי' שבירה כלל מצד בחי' ההתכללו' שבהם אבל בבחי' נקודי' מפני בחי' ההתחלקות שלהם לי' הי' בהן השבירה כו'. וביאור הדברי' מובן ע"פ הנ"ל בביאור ענין דעקודי' שזהו כמו הי' כחות שכלולים בעצם הנפש שאז אינן ניכרי' במציאות כלל להיות מהות כח השכל נבדל במהות ומציאות בפ"ע מן כח הרצון ולא הרצון נבדל מן השכל וכה"ג בכל הכחות הרי כולם כלולים כא' ממש שזהו נק' כלי א' כו' והיינו רק מצד הביטול והתכללות בעצם הנפש כו'. וכך יובן למעלה בבחי' ע"ס הגנוזות בעצמות המאציל שאינן נק' ע"ס במציאות וזהו ע"ס בלי מה מצד ביטולם והתכללותם בעצמות המאציל כו' וא"כ אין כאן בחי' אור וספי' במציאות שיפול בזה לומר ענין נפילה מצד בחי' תוקף האור כי רב הוא יותר מן הכלי כו' כידוע דעיקר טעם השבירה באורות דתוהו להיותן בבחי' ישות שהוא תוקף האור וישותו דוקא וזהו דוקא בבחי' נקודי' שהע"ס כבר נחלקו ליו"ד במציאות מורגש בבחי' יש ודבר מה בפ"ע דוקא ע"כ לא יסבול דבר מה זולתו כלל וכמו בז"מ דתוהו דכתיב בכל אחד וימלוך וימת והמלוכה היא בבחי' יש ותוקף גדול בעצמו להיותו בא בעוצם ההתגלו' שבעצם תוקף מציאותו כמו שהוא בבחי' כתר שבו שזהו בחי' הנקודות כי הנקודה מורה על בחי' העצמיות שבמדה זו דוקא וע"כ אין בה בחי' התפשטות והתחלקו' ליו"ד עדיין כמו עצם אור החסד שהוא בחי' הכתר שבה שאין בה עדיין התחלקות בפרטיות המדות וחכמ' שבה שנק' חסד וגבורה שבחסד ולא חכ' שבחסד שזהו בחי' הטעם ושכל למה יתחסד אלא רק בחי' הרצון הפשוט ועצמי שבמדת החסד כטבע איש החסד בעצם טבע נפשו בתולדתו כו' וכך הוא במדת הדין היינו ג"כ רק בחי' כתר שבה לבד שאינו רק בחי' עצם הרצון שבדין שלא נתחלק עדיין לחכמה וטעם שבמדה זו ולא בפרטות שבה בחג"ת ונה"י שבמדת הדין כו' וזהו הנק' נקודות שנתחלקו הע"ס בבחי' כתרי' שבהן לבד ולא נחלקו כל ספי' לי"ס וי' לי' כו' אלא רק במספר י' בי' כלים שכל כלי אינו רק לאור הכתר דספי' ומדה זו ולזאת הי' תוקף האור וישותו בכל אור דע"ס שלא יכול הכלי לסבול האור כו' ולא יכול לסבול לאור זולתו כלל וכלל כמו עצם הרצון של חסד א"א שיסבול לעצם הרצון של דין כי עצם הרצון הזה הוא בחי' עצם הכח של המדה והן ב' הפכיים בעצם כעצם אש הפשוט א"א שיתחבר עם עצם המים שמכבי' זא"ז כו' וע"כ כמו בבחי' המשכות די' כחות שבנפש להאיר בכלים הרי כל א' מובדל ומורגש בעצמו להאיר בפ"ע בכלי מיוחד ולא יוכלו להתכלל יחד כלל וכ"ש שלא ישנו תפקידם להאיר בכלי היפוכו מחסד לדין או מדין לחסד כו'. וכמו ב' מלכים שמצד ישותם בתוקף העצמות לא יסבול זא"ז כמא' א"א לב' מלכים שישתמשו בכתר א' כו' (ומה שלע"ל יהיו בחי' זו"נ שוין בקומתן ויקבלו מכתר א' שהוא ת"ת דא"א כו' זהו מצד בחי' התיקון דשם מ"ה דא"ק כו') לפי שכל חבור והתכללות א"א להיות כ"א ע"י ביטול והכנעת כל א' ממקומו ומעמדו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור