כו' שזהו עיקר בחי' התיקון דחכ' דתורה שנק' תורת האדם דוקא כנ"ל מטעם הנ"ל וד"ל:
(לט) והנה אחר כל הנ"ל יובן בכללות ענין דור הפלגה שבנו עיר ומגדל וראשו בשמים כו' באמרם נעשה לנו שם פן נפוץ כו' שמבואר למעלה שבחי' שם זה שרצו לעשות להם ע"י בנין זה היינו שם מ"ה דוק' שהוא שם הוי"ה דבחי' התיקון בהתכללות המדות דחו"ג (עפ"י מאמר קו המדה שנק' מתקלא כו' והוא שם מ"ה מלגיו אורח האצי' דאיהו שקיו דאילנא כו' כנ"ל מקור התקון דברודי' כו') ומבואר ג"כ למעלה שיש יתרון מעלה הרבה בשם זה דהוי' יותר מכל השמות דאל אלקי' שהן ז' שמות שאינן נמחקי' כו' במה שהכלי שוה עם האור שאין הכלי מסתיר כלל לאור כשאר השמות כו' וזהו מי כמוך באלים הוי"ה כו' כנ"ל באריכות וא"כ באמת יש להפלי' בזה מאד איך אפשר להיות שע' עכו"ם יכולים לעשות להם שם מ"ה זה דהוי"ה דתקון אחר ששרשם מבחי' ז"מ דתוהו שהן בחי' ענפי' מתפרדי' זת"ז דוקא היפוך בחי' התיקון דשם מ"ה דהוי' שבבחי' אדם כו' וע"כ גזרו אומר דאתם קרויי' אדם דוקא ואין עכו"ם כו' וכמ"ש ישראל אשר בך אתפאר בבחי' ת"ת וכן ה' אלקיו עמו דוקא כנ"ל:
(מ) אך הנה יש להקדים תחלה בשרש ענין של ע' עכו"ם שהן ע"ש דנוגה כמו שהן בבחי' ז"מ דתוהו שהי' שם בחי' השביר' בבחי' ס"ג וב"ן דתוהו וירדו ונפלו רפ"ח ניצוצין בשבה"כ עד למטה מטה מאד עד התהוות הע"ש דנוגה דעשי' כו' איך יתכן כלל ענין ירידה ונפילה גדולה כזו כמו מאיגרא רמא כו' שהרי בחי' האורות דתהו קדמו לבחי' אורות דתיקון והיו נכללים בעצמות המאציל בבחי' תוקף האור דגבורות העליונות דקדושה האלקית כו'. ואמנם הנה ידוע בשרש הע"ש דנוגה שהן מקבלי' מבחי' אחוריים דשם ב"ן דקדושה ממ"ח צירופי' האחרוני' דשם אלקי' וע"כ נק' אלקי' אחרים שהן סט' דקליפה בחי' מנגד לסט' דקדוש' וכמ"ש את זלע"ז עשה האלקי' כו'. וביאור הענין הוא ידוע שבחי' הקליפה הוא בחי' היש וגסו' הנפרד כקליפ' לפרי שנפרדת בגסות בפ"ע והוא בחי' ההתפשטות והרגשה בעצמו בבחי' יש ודבר גדול שהוא היפוך ממש מבחי' הביטול במציאות והיחוד העליון שבסט' דקדוש' שהוא דוקא בביטול העצמות והעדר ההרגשה לגמרי בבחי' מ"ה ואין האלקי כמו ונחנו מה כו' והוא לפי ששרש הע"ש בז"מ דתוהו שנפלו למטה ביותר שהיו אורות תקיפי' וחזקי' בבחי' יש והתפשטות כמ"ש וימלוך כו' כנ"ל הגם שזה הי' בבחי' הקדושה האלקי' בתוקף האור בתכלי' כנ"ל אבל כשלא יכלו הכלים לסבול האור מחמת תקפם ונפלו ונשברו כו' נסתעף מזה שרש לשרש לגסות ויש נפרד דק"נ שהן ז' מדות דנגה דעשי' שרש ע"ש דעשי' שנא' בהן בהנחל עליון גוים בהפרידו כו' יצב גבולות עמים למספר בנ"י דוקא שהן ע' נפש דיעקב שהן בבחי' הביטול דשם מ"ה ביחוד העליון דז' מדות דקדושה כו'. (ויובן זה במדות אוי"ר הטבעיי' שבלב כמו בהתפעלות באהבה רבה בתפלה בבחי' עצמות הרצון שלמעלה מן השכל וטעם שזהו כמו מדות הבהמה שלמט' מן הדעת וכן התפעלו' התשוקה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור