לשרי בלק אם יתן לי כו' לא אוכל כו' כידוע וד"ל:
(מד) אך הנה עדיין יש להבין היא גופה למה יבא ההכרעה מלמע' לאגברא ימינא על שמאלא תמיד ולא בהפוך כלל שמעולם לא יבא ההכרעה לשמאל ומה גם כשיכריעו העונות שבקו השמאל יבא ההכרעה לימין כמו נושא עון כו' מאחר שלפי צמצום ההתחלקות דחו"ג לימין ושמאל בבחי' ד"ע וד"ת הנ"ל שקולים הן ע"כ גם בהכרעה שקולים הן וכמו שלא היה בא במשקל ומשפט כלל כנ"ל וראייה לזה שהרי משקל זה בא ע"פ משפט התורה דוקא כמ"ש (דברים יא, כו-ל) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה כו' את הברכה אשר תשמעו כו' והקללה כו' וזהו ענין הברכות והקללות שניתנו על הר גריזים ועל הר עיבל שבאו לב' חלקים לחלקם לחצאין שוין ממש שהן תלוין בסו"מ וע"ט כפי מעשיהם דוקא וכמ"ש ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע כו' כידוע (ועוד ראייה לזה מן הגורלות דיו"כ על ב' השעירי' א' לה' וא' לעזאזל שנושא עונות ב"י כו' שגורל זה בא במשקל שוה בהתחלקות שוה לשעיר החי ולשעיר לעזאזל כו' ואע"פ ששרש הגורלות הוא בא מלמעלה מבחי' ההתחלקות דבחירה שברצון ע"פ הדעת רק כמו שיפול הגורל לבד (כנ"ל באריכות) עכ"ז גם בנפילת הגורל ג"כ בא בהתחלקות בשוה וגם לענין ההכרעה להיכן שיכריע הגורל אם לימין או לשמאל כו' כמו המן שהפיל פור הוא הגורל שרצה שיכריע הגורל לקו השמאל יותר שזה שרש ענין קללה דבלעם שע"ז אמר בלעם ראשית גוים עמלק ואחריתו כו' והושב מחשבתו הרעה על ראשו כו') אך הענין הוא משום דבחי' פנימיות הרצון והתענוג הפשוט שבעצמות ממש הרי הוא בעצם בתכלית הטוב וחסד שכולו רחמים וחסדים פשוטים ועצמיים שאינו בא בשיעור ומדה ומשקל כלל כי הוא רק עצם הטוב הפשוט בלתי מורכב כלל באיזה דבר מה בטעם לרצון פשוט זה ע"כ הוא בבחי' נצחיות דא"ס עצמו (שנק' טובך הגדול והוא כמו העוה"ב שנא' בו (תהלים לא, כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך כו' וכן (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש כו') וע"כ ממילא אין שם הטייה כלל להפוכו להיותו בחי' טוב העצמי והפשוט שלמעלה מהתפשטות הטוב שבא בגדר הטייה להרצון וחכ' כו' וע"כ לא יכלה כחו כלל לעולם אף בירידתו למטה ברבוי הקטרוגים בתכלית הצמצום וכמ"ש (איכה ג, כב) חסדי ה' כי לא תמנו כו' משא"כ בחי' הטוב והחסד שבא בבחי' הרכבה שהוא התפשטות ברצון ושכל כו' שבא בבחי' התחלקות קוין ימין ושמאל (כמו ע"פ משפט התורה בסו"מ וע"ט כמו אם בחקתי תלכו כו' וכמ"ש את הברכה אשר תשמעו ולהפוך כו') ודאי א"א לטוב וחסד זה שבא במורכב ברצון שבחכ' כו' בתכלית השלמות בלי נטייה כלל להפוכו ובלי גבול ומדה כלל מב' טעמים הא' שהרי ע"פ השכל וטעם לרצון הטוב וחסד זה הרי יש בו שעור ומדה שבהכרח שיכלה כחו והתפשטותו בבואו למטה מטה ביותר במקום מקטריגים רעים מבחי' הגבו' הקשות ביותר כמו כאשר יגברו העונות ביותר למטה שאז יכבו לאור הטוב הזה (דאע"פ שהטוב נק' אור והאור
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור