בראשית ברא אלקים
ז, ד
מע"ב לידי גילוי בדיבור בי"מ כו' כמו ויטע ה' גן בעדן מקדם וכמו (ישעיה מו, י) מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשה וכמו (מיכה ז, כ) אשר נשבעת כו' מימי קדם שנק' קדם למע"ב (כמו שהמזרח נק' קדם להיות שהוא קודם לשלאחריו מפני שזריחת השמש בא תחלה במזרח וז"ש בקדמין ברא מימי קדם דהיינו בבחי' התוהו שקדם לבחי' התיקון שהוא מקדם לחכמה כי הרצון והמח' שבהעלם הוא למעלה מבחי' החכ' כמ"ש (איוב כח, יב) והחכ' מאין תמצא מבחי' ההעלם דאין דכתר וע"כ נקר' החכ' אור וכמ"ש יהי אור ויהי אור שהוא האור הבא מבחי' ההעלם דחושך דישת חשך סתרו (תהלים יח, יב) כידוע שנק' אויר קדמון כו'. ולפ"ז מתורץ הקושיא דאם הפי' שאלו קדמו דהיינו שקדמו במח' ורצון בהעלם ואח"כ נתגלו מן ההעל' דא"כ הרי המים קדמו לארץ דבאמת גם המים קדמו לארץ כמו ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים שהן בחי' ח"ע דבחי' התוהו כמ"ש תחלה והארץ היתה תוהו כו' עד שא' יהי רקיע בתוך המים כו' עד ויקרא אלקים לרקיע שמים כו' אחר שהבדיל בין האור ובין החושך ביום הא' דקאי הכל בבחי' התיקון דחכמ' דתורה שנקרא אור ומים ורקיע כידוע בפי' אמ"ר כו' וד"ל. ונמצא דפי' ת"א חולק על המא' דבראשית בשביל התורה שנק' ראשית שהו' ראשית חכמה דוקא וכן חולק על פי' תי"ר דבחוכמת' ברא שכל זה מורה שתיבת בראשי' נפרד ואינו סמוך כנ"ל ולפי ת"א בקדמין הרי הוא למעלה מן החכ' דבראשית שהוא העלם הרצון והמח' כנ"ל וכפי פשט הענין במ"ש בקדמין ברא היינו שאלו תחלה וקודם נבראו להבאים אחריהם כו'. וגם יקשה לפי ת"א מה ענין בי"ת דבראשית שהוא בבחי' החכמה דתורה בבחי' התיקון דוקא וכמ"ש בחכמה יבנה בית וה' בחכמה יסד ארץ כולם בחכמה עשית וכה"ג ות"א שמפרש לתיבת בראשית בקדמין זהו דוקא ברצון שלמעלה מן החכמה עדיין כנ"ל. אמנם באמת יש לפרש במ"ש בקדמין בבחי' החכ' הקדומה דתורה שקדמה לעולם שז"ש ואהי' אצלו אמון מכבר ומקדמת דנא וע"כ נקרא התורה משל הקדמוני (ש"א כד, יג) וכן ימי קדם (מיכה ז, כ) וכמו ומקדם אשר לא נעשה והוא בחי' ההעלם דרצון וחכמ' הקדומה טרם שבאה לגילוי עדיין עד"מ הרוצה לבנות בנין גדול בכל פרטי אופניו שתחלה עולה כללות כל הבנין מראשו לסופו בבת א' ואח"כ נתחלק ובא בגילוי רצון ושכל בכללות ופרטיות. וז"ש בקדמין שכבר עלה ברצונו וחכ' הקדומה רק שבא אח"כ לגילוי בי"מ. ואמנם שרש וטעם לציור אופני הבנין שמתגלה אח"כ כבר הוקדם בכח החכ' הקדומה כמו (תהלים קמח, ה) כי הוא צוה ונבראו וכן מ"ש שאמר והיה העולם כו' ואח"כ אומר ועושה וזהו בשביל התורה הקדומה שנק' ראשית דרכו וישראל שנק' ראשית שזהו הי' תכלית הכוונה בחכמה ותורה הקדומה וז"ש בחכ' יבנה בחכ' ורצון הקדום וכן ה' בחכ' כו' ותיבת בראשית נפרד הוא ואינו סמוך לפי ת"א כמו לפי תי"ר ואינו חולק כלל (וגם אם בראשית סמוך הכוונה בתחלת הרצון והמח' שכבר היה בריאת שמים כו' הוא בשביל תו"מ שהוא בחי' התיקון כמו שמסיים אחר כלות מע"ב וירא כו' ויכולו כו' אשר ברא אלקים לעשות לתקן שכל מה שברא אלקים אינו רק לתקן כו')
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"א
- מזהה
- rh-hsdhf8pg
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.