בדרז"ל (בשבת פט, ב) וכן מ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם לא הזכיר יצחק כלל לפי שזהו מה שאמר אשר נשבעת לאבותינו כי יש מ"ד דזכות אבות תמה כנ"ל אבל בחי' יצחק עולה למעלה מחסד ואמת דהיינו לפי שהוא שרש התו"מ העליונים בשעשועי המלך בעצמו ממש וכמ"ש ואהיה שעשועים כו' והוא שמצחק את רבקה אשתו בבירורים דאו"ח שהוא שלימות הבירור הראשון דאו"י דחסד ואמת דתו"מ העליונים וז"ש כי אברהם לא ידענו חסד דאברהם במצות עליונות וישראל לא יכירנו בבחי' אמת דתורה דיעקב רק כי אתה אבינו אתה ממש בבחי' המאור דעצמות א"ס ממש שלמעלה מאור דתורה העליונה מטעם הנ"ל וד"ל:
(לה) והנה כל עיקר עובדא דאליעזר עבד אברהם איש החסד העליון (שהוא בחי' מט"ט דבריאה) שנק' זקן ביתו המושל כו' כמ"ש נער הייתי גם זקנתי כו' (תהלי' לז, כה) להעלות לבחי' ב"ן דח"ע דתורה הקדומה מהשפלתה במל' דנגה לייחדה ביצחק בבחי' שעשועים העליונים שמשם כללות התו"מ דח"ע וח"ת שנמשך למטה כנ"ל שזהו כי אתה אבינו (ובפרט לאחר העקדה שנתעלה גבו' דיצחק למעלה מאברהם כמעלת הזהב על הכסף כמו לע"ל שיהיו הלוים כהנים כו' שנק' טובת מראה כו') ע"כ הוכפלו דבריו בפ' זו א' בבחינת או"י שהתפלל בהשתחואה ואמר אלקי אדני אברהם עשה חסד עם אדני כו' שיומשך חסד העצמות דאו"י שיעלה לרבו בחי' ב"ן כו' והיה הסימן כשבנות העיר יוצאות לשאוב מים הקדמוני שירד למטה במ"ת שנק' עין המים לעת צאת השואבות שהוא לעת ערב דוקא שהוא עת צאת השואבות דנשמות דח"ע שואבות מים הקדמוני בעין המים להעלות מ"ח בחי' מ"ח כמו במשה שהיה ממ"ע א' (שמות ב, יט) וגם דלה דלה לנו שזהו תורה צוה לנו משה (דברים לג, ד) בתשבע"פ כנ"ל בפי' ותרד העינה ותמלא כדה כ"ד ספרים וזהו והיה הנערה כו' שתה אדני וגם לגמליך אשאב שהוא נהר דבינה שיוצא מעדן העליון להשקות את הגן ג"ע העליון דבריאה גם לנגה וגם לגמליך בנשמות דעשיה בנגה דעשיה לברר הטוב מן הרע כו' שכל זה מכ"ד ספרים דח"ע אתמשך בח"ת כנ"ל בבחי' או"י אותה הוכחת ליצחק להיות בחי' מקבל לענג ושעשועים דעצמות הנ"ל בבירור דאו"ח וטרם כלה לדבר הנה רבקה יוצאת ממל' דנגה וכדה על שכמה והנערה טובת כו' וירץ העבד לקראתה לקבל כד המים דח"ע ותורד כדה על ידה ותשקהו ותמהר כו' ותרץ עוד לשאוב לגמליו (וזהו כדכד שמשותיך ב"פ כ"ד אותיות דשמע שחרית וערבית או"י ואו"ח למהוי אחד באחד) ויקד וישתחו כו' והוכפלו דבריו עוד בדברו עם לבן להוציא מבחי' רפ"ח בבחי' או"ח וישתחו ארצה לה' כו' וזה היה כל עיקר המקור לתו"מ שבכתב ושבע"פ ע"כ הוכפלו דבריו שיתקיים כל יח"ע דאו"י ואו"ח דח"ע וח"ת דתשב"כ ושבע"פ להיות נעוץ תב"ס וסב"ת כנ"ל וד"ל וזהו שארז"ל דיפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום יותר מתורתן של בנים שהרי כמה גופי תורה שבאו באותיות דתשב"כ באו"כ ניתנו ברמיזה בהעלם אע"פ שיש בזה יחוד מ"ה וב"ן בכלל ובפרט בכל מצוה ותור'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור