שכליית ממש שרואה בשכל וטעם לזכות או לחובה כו' וא"כ מה שרואה את הדבר לטוב זהו רק מחמת הטיית השכל והסברא שדן בשכלו לטוב ומה שרואה את הדבר לרע זהו רק מצד הטיית אור השכל שמבין אותו לרע ולפ"ז כאשר יתהפך השכל וטעם מטוב לרע אז יהיה ראית השכל ג"כ בשנוי מטוב לרע שיראה בראי' עין שכל להפך מפני שראית השכל תלוי לפי אופן השכל עצמו וע"כ הראיה עם השכל אחד דלפ"ז ראית עין השכל למטה מן השכל עצמו וזהו לכאורה סותר למה שמבואר למעלה דהשכל עצמו מתהפך מטוב לרע ומרע לטוב ע"פ אופן ההסתכלות וראית העין א"כ השכל תלוי בראיה והסתכלות שמוכרח מזה לומר דראיה זו למעלה מן השכל היא כדלעיל. אך הנה הענין הוא דשניהם אמת הוא משום דיש ב' מיני ראיה אחת ראיה שלמטה מן החכמה שנק' ראית השכל כנ"ל והוא הנק' עין השכל דוקא שהשכל יש לו עין לראות בשכלו מה שיתכן להיות הדבר ע"פ החכמה גם מה שעתיד להיות כמו איזהו חכם הרואה את הנולד דהיינו גם מה שבהעל' מעין כל שעתיד להיות נולד ישכיל ויראה בעין חכמתו דוקא הרי הראיה זאת נוספת על עצם כח חכמתו מאח' שבכח החכמה שבו הוא רואה את הנולד (לפי שהחכ' נק' אור כמו האור מאיר לראות מה שבהעלם וחשך כמו (עירובין יג, ב) מאיר עיני חכמים בהלכה במה שהם נבוכים בדבר ובחשך ילכו יאיר להם האמת באור החכמה כו' וכמו גם דבר ערמה ומרמה שלא נודע האמת ע"י החכמה יראה את האמת ויברר להבדיל השקר והערמה וע"כ נק' החכמה דוקא בשם האמת שיאיר אור אמתת הדבר כמו שהוא ולא יטעה בו כלל וכלל וכמו שהנביא יכוין בנבואה וחכם עדיף מנביא (ב"ב יב, א) מפני שבעין חכמתו רואה הדבר כמו שהוא באמתתו דוקא כמו שרואה האדם בעין הגשמי שלא יוכל להטעות א"ע לומר על אבן שהוא עץ ועל עץ אבן וכן על הרע טוב כו' וד"ל) וזהו שהחכמים נק' עיני הקהל (ויקרא ד, יג) כי בחכמתם רואים בעיני השכל כמו שרואים בראית העין הגשמי כו' והוא שנק' ראיה שכלית שהשכל הוא שרואה דבר מה לאמתתו כמו שרואים לאור הנר ממש או כראיה בעין ממש וראות השכל הזאת הוא למטה מן השכל ויש בו התחלקות לחו"ג לטוב ולרע והן ב' עינים ימין ושמאל שהן בבחי' נו"ה דחכ' כמ"ש בע"ח ואע"פ שאין ראיה השכליית רק בבחינת נו"ה לבד מ"מ אמרו איזהו חכם הרואה את הנולד דוקא אבל אם אינו רואה את הנולד אינו חכם בעצם כלל לפי שזאת הראיה מורה על עצם כח החכ' שנק' אור (ונק' אמת ואם אינו מכוין בחכמתו לראות האמת הרי אין לו עין לראות כלל כי מאחר שרואה להפך מן האמת אינו רואה כלום כמו שאינו רואה את הנולד או אינו רואה את האמת מתוך השקר וערמה באיש ערום ובעל מרמה ותחבולה כו' וכה"ג שבודאי אין חכמתו נק' אור כלל כו' וד"ל):
(לג) ולפ"ז בהתחלקות דראיה לטוב או ראיה לרע זהו ראית עין השכל שהוא ע"פ האמת דחכמה דוקא שמכוין לראות בשכלו בהבחנה טובה האמיתית בין טוב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור