בעצם היום הזה
צו, א
פי דהכוונה הוא דשפתי רננות שבפיו שבא בשיר פשוט בלב בתענוג מורגש מאד כמו תענוג המורגש הבא מחלב ודשן שתשבע נפשו ממש כענין ישבעו ויתענגו במורגש בלב בשר וחלב ודם כו' וכידוע בענין תפלת השבת שע"ז א' אז תתענג על ה' כו' (ישעי' נח, יד) שנק' שיר אל שהוא מה שהנשמה תשיר שיר אל ממש וכמ"ש כל הנשמה תהלל יה כו' והוא מקיף דחי' שבא לנר"נ להתענג גם במוח ומדות ומוד"מ כנ"ל בשמועה טובה הנ"ל ובמרירות היפוכו כו' והמדריגה הב' הוא בחי' מקיף דיחידה שהוא התענוג העצמי בבחי' התקשרות עצמות הנ"ל מצד פנימיות ועצמיות הנשמה כמו שהיא דבוקה וקשורה למעלה ממש כמו רשב"י שא' בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא כו' וכה"ג בכל נשמות שבבחי' אצילות ממש שהן בתמידות ההתקשרות למעלה ולא למטה כלל שאין התפעלות התענוג שבנשמה בנר"נ במורגש ערך לזה כלל כנ"ל (כמ"ש במ"א שזהו ענין עדן סתימאה שלמעלה הרבה מתענוג הנשמות שבג"ע מזיו דמל' דאצילות והוא שעולים ומשתחוים ומתבטלים שם בכל חדש ושבת (והוא הבירור השני לאשתאבא בגופא דמלכא כו' כמשי"ת) וזהו אה"ר דכל מאדך שהוא אה"ר בתענוגי' שבעצמות הנשמה ממש בבחי' התענוג הנעלם דיחידה שלא יוכל לבא במורגש כ"א לפרקים (כמו בשבת כמשי"ת) כמו במס"נ בפ"מ ולעוה"ב כו' לפי שלא יכילנו כלי הנר"נ כלל כנ"ל וע"כ אין לנר"נ דאדם חיבור וקשר עם מקיף זה דיחידה כלל כ"א בהעלם גדול מרחוק כו' (וע"כ א' (תהלי' כב, כא) מיד כלב יחידתי שאין מקום לחיצונים כלל וכלל בבחי' יחידה הנ"ל ולזה א' בזוהר ונפש כי תחטא (ויקרא ה, א) תווהא הוא כו' ושם אמר כולך יפה רעייתי כו' (ש"ה ד, ז) כמ"ש במ"א) אבל מבחי' התענוג והרצון האלקי הבא במורגש בנר"נ וכלים שלהם אעפ"י שהוא בתכלית האמת מצד הנשמה שתהלל יה בשיר פשוט כמ"ש לבי ובשרי כו' ושפתי רננות כו' באה"ר בתענוגים וכמו נכספה וגם כלתה נפשי כו' (תהלים פד, ג) וכן צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כו' וכשיר אל דשבת הנ"ל מ"מ יש בזה אחיזה וקשר גם לגוף להתפעל בתענוג במורגש בלב בשר כמ"ש לבי ובשרי כמה לך בשרי כו' שזהו בחי' החיצוניות דתענוג האלקי הרוחני שבנשמה שמורכב בעונג הגופני והיו לאחדי' ממש ע"כ יוכל להיות שיסתעף מזה העונג המורגש ליפול בתענוגים גשמיים המגשמים ממש ומרחיבים לב האדם לבא בבחי' פירוד מאלקו' והגם שאינו נוטה אחרי הרע כלל וכלל כי לבבו שלם ונקי מכל סיג ע"י בחי' הבירור הראשון דחכמ' שבנפש בעבודה שבלב ומוח וע"י תו"מ כנ"ל אך מחמת סיבת ריבוי הטוב בגשמיות התענוגים יכול ליפול מטוב לבבו כמו שא' (דברי' ח, יב-יד) ובתים טובי' תבנה כו' וכסף וזהב כו' ורם לבבך כו' וכתענוגי' גשמיי' שקפחו י' השבטי' (שבת קמז, ב) וכמו שמנת כו' וישמן ויבעט וכה"ג וכל זה מפני שאה"ר בתענוגים האלקי' שבא במורגש יבא בהגשמה בגוף ואין לו בירור ותיקון שיבדל מזה כל פסולת תענוג הגופני המגשם ממש כו' (וכמו סעודת השבת שמותר לאכול לתאבון וע"כ או' דא היא סעודת' דע"ק כו' מטעם שעונג האלקי דנשמה בא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"א
- מזהה
- rh-pyqwwxx8
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.