וחיבור להתהוות מציאות הגשם מן הרוחני ומתאחדי' יחד ממש כו' (וכמ"ש במ"א שהוא ע"י ממוצע דהיינו מגשמיות שברוחניות נמשך רוחניות שבגשמיות כמו מבחי' ההגשמה דכח הצומח הרוחני יצמח צמיחה מן הרוחני אל צמיחה גשמית כצמיחת העשב ותפוח בטעמי' ומינים חלוקים שזהו שנעשה רוחניות לגשמי' הצומח כו' וע"כ יש להם חיבור וקשר יחד ממש וכמו"כ בחיות הנפש הרוחניות נתגשמה בבואה להחיות הגוף והוא בדם הוא הנפש ונעשה בחי' רוחניות לגשמיות האברי' והן כמו כח הראי' שבעין שנק' רוחניות שבגשמיות שנמשך מבחי' גשמי' דראי' הרוחנית שבנפש וכן בשמיעה שבאזן ושכל שבמוח ובתנועה והרגשה גשמי' כו') (וכן גם בעונג וצער הרוחני שבנפש הרוחנית באים בדם שבפנים ממש להיות פניו רעים או טובי' וכך הוא כל ענין התפעלות הנפש בעצמה במורגש מכל מקרות האברי' שבהגשמ' הנ"ל) וכך הוא בענין התהוות כחות הגשמיים כראי' בעין ושמיעה באוזן וטעימה בחיך וריח בחוטם וכה"ג באברי' הגשמיים דעין ואזן וחיך כו' מרוחניות החיות של כחות הללו עצמן כמו שהן בעצם הנפש ממש עד שיש להן קשר וחיבור והתאחדות יחד שהרי א"א שיראה אדם בעין אם לא שנמשך לכלי העין ההארה של כח הראי' הגשמי' מן הנפש עצמה בבחי' רוחניות דאור הראי' הכלולה בנפש והרי מתאחדת הראי' הגשמי' בבחי' אור וחיות הרוחנית שלה שבנפש הרוחניות והיו לאחדים ממש עד שא"א לומר ענין הבדל וחילוק ביניהם כלל (שהרי תתפעל הנפש ממאורע שבכלי העין לטוב ולרע כנ"ל) כמו שכלי העין החומרי מתאחד מאד עם הצורה דראי' הרוחניות שבה מצד שהעין חומר מוכן לקבל צורת הראי' המאיר בה והיו לאחדי' ממש בלתי הבדל וחילוק ביניהן כלל וככה ממש מתאחדת כח הראי' שבעין ברוחניות האור וחיות שלה שבנפש עצמה כו' וכך הוא באזן שומעת לקול גשמי ומבחין בין טו"ר הוא שנמשך ובא מעצם הנפש הרוחניות כמו שא' (איוב יב, יא) אזן מלין תבחן כו' כחומ' לצורה דאזן לכח השמיעה הגשמי' וכך הוא בכל כחות של האברי' הרי המה מתאחדי' מאד בעצם הנפש הרוחניות ממש עד שתרגיש הנפש בכאב הציפורן שברגל כו' אעפ"י שאין ביניהם דמיון וערך כלל כמו שאין ערך כלל לגשם עם הרוחני כנ"ל וד"ל:
(ז) והנה הדוגמא מכל זה יובן למשכיל למעלה בע"ס דאצילות שנק' אדם העליון דאצילות אעפ"י שאין לו גוף ולא דמות הגוף כי הרי דברה תור' כלשון בנ"א למעלה בכינוי תואר אדם וכמ"ש (יחזקאל א, כו) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם ולא אדם ממש (וכמ"ש בסוף המאמר הנ"ל ולאו מכל אינון מדות כלל ונק' ע"ס בלי מה כנ"ל) דהיינו בציור אדם באברי' שנק' או"כ (כמבואר במא' דאליהו שא' גופין תקינת לון כו' ואתקריאו בתקונא דא חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא ת"ת גופא נו"ה תרין שוקין כו' ומסיים בסוף דבריו כולא לאחזאה איך מתנהג עלמא אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין כו' ולאו מכל אינון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור