לעצמה דוקא ולא להמציא שפע לזולתה וגם השפע חסד שנמשך ממנה אינו רק או מצד בחי' הגסות והתנשאות או לגרמי' לבד לפי ששרש מהותה הוא רק בבחי' יש לעצמו לבד ואין בה בחי' הביטול והזזה מעצמותה להיות מטיב ומשפיע לזולתה כלל ע"כ גם החסד דמל' דק"נ הוא רק לגרמי' שז"ש וחסד לאומי' חטאת ממש כנ"ל (וראי' ממ"ש דישראל שאו' סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני ה"ז צ"ג משא"כ באוה"ע כו' דישראל הגם שאומר בשביל שיחי' בני עיקר מהותו מצד בחי' הביטול בעצמו לאלקות כחסד דאברהם כו' וכמ"ש במ"א) ונמצא שעיקר ההפרש בין מל' דקדושה למל' דק"נ הוא בבחי' ההשפעה לחוץ מעצמות' דמל' דקדושה משפעת לעולמות גם להיותר חיצוני' לחוץ מעצמות מצד בחי' עצם השלימות כנ"ל ולהיפך זה הוא במל' דק"נ להיותה בבחי' חלל ריקן מכל טוב ע"כ כל עיקר חפצה רק לקבל תמיד לעצמה כמ"ש הב הב כנ"ל וד"ל:
(ט) ובזה יובן גם כאן בטעם שניסה אליעזר באות וסימן להוכיח על רבקה כו' רק במדה זו דוקא בבחי' החסד האלקי דבחי' מל' דקדושה כמו שהוא למעלה בלי שום בחי' תערובת רע דנוגה כלל אעפ"י שהיתה בת בתואל בן מלכה שהוא מל' דנוגה באמרה שתה וגם גמליך אשקה שתבקש ותחשוק להשפיע חסד מצד עצמה ומה גם בהשקאת הגמלים דבר חסד יתירה שלא ביקש ושאל מאתה כלל והיא מעצמה נתעוררה גם לזה זהו הוראה על שלימות מעלת נשמת' למעלה שהוא בבחי' שם ב"ן דקדושה שמשפעת לכל העולמות מצד עצם החסד והטוב שהוא מקורא דכולא ושלימותא דכולא כנ"ל (ועיקר הסימן הי' במה שגם לגמלים השקתה מעצמה דוקא) כי הנה בחי' הגמלים למעלה הן ע"ס דנוגה דאצילות שמקבלים בבחי' דחיצוניות דחיצוניות השפע מחיצוניות דאו"כ דאצילות וזהו ענין ובחי' מותרי השפע דחסד דקדושה דאצילות שנראה בבחי' ישות והרגשה גדולה כמו למטה במי שהוא מתפאר שהוא העושה חסד (וכמו שידוע בענין ופילגשו ושמה ראומה ראו מה שגם בחי' הביטול דמ"ה הוא מרגיש בבחי' יש ודבר לומר ראו שאני בטל כו') וגם בבחי' החסד דנוגה דחסד דאצילות שנק' גמלי אדוניו לשון גומל דלים גומל חסד לא הי' בזה שום תערובות גסות רע ופסולת כלל וכלל אלא הכל בבחי' הקדושה וביטול דבחי' אין האלקי זה הי' האות שיצאה רבקה מבירור דנוגה דמל' דק"נ באמרה שתה וגם גמליך אשקה שהוא בחי' מל' דאצילות שמשקה גם לבחי' היכלות דע"ס דנוגה דאצילות שהן העשרה גמלים מגמלי אדוניו כנ"ל וד"ל:
(י) ומעתה יש להבין מ"ש והאיש משתאה לה מחריש כו' דהנה מיד שראה אליעזר כל מיני הטוב דבחי' מל' דקדושה האלקי' ברבקה שאמרה שתה וגם לגמלים השקתה שאז נודע לו שהיא ודאי נשמת רבקה בחי' שם ב"ן דקדושה שיצאה לגמרי מן היכלות דנוגה בלי שום תערובת רע ופסולת כלל וראויה ליחוד עליון להתחבר ביצחק שהוא בחי' גבורות עליונות דקדושה (דבחי' מ"ה שבכתר עליון כנ"ל)
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור