והכלים הוא להיפךקיח שכל שלמטה מתרבים יותר, וז"ע ריבוי צירופי אותיות במל' ונק' עיר אלקינוקיט, ובפרדס ערך מספרקכ כי המל' נק' מספר, והטעם כי הואקכא חשבון ומספר כו' והיא המגלה אותם כו', וזהו ג"כ מ"ש בס"י בשלשה ספריםקכב ברא הקב"ה עולמו כו', ופי' הפרדס בשער י"ב הוא שער הנתיבות פ"א שהם חב"ד*123 כו'.
והנה בשרש ספר יש ד' שרשים דרך פרט, הא' לשון מספר, וספרתם לכם ממחרת השבתקכג כו', איה סופרקכד כו', הב' לשון ספר זה ספר תולדות אדםקכה, הג' לשון ספור והגדה ולמען תספר באזני בנךקכו, ואספר מעשי יהקכז, הד' שם אבן טוב כמ"ש כמראה אבן ספירקכח, וז"ע ע"ס שנקראים כן ע"ש שיש בהם כל בחי' הנ"ל הא' מלשון אבן ספירקכט שהוא לשון בהירות שאינם מסתירים על האור המלובש בהן, רק שהם כלים שבהם ועל ידם מתגלה האור כו', הב' לפמ"ש בפרדס שער מהות והנהגה פ"ב נק' ספירות ע"ש ענין סיפור והגדה כענין השמים מספריםקל, ור"ל כמו שהדבור מגלה העלם המחשבה, כן ע"י ע"ס נמשך גילוי ההעלם של א"ס ב"ה בחי' ישת חשך סתרו כו', ועפ"ז יובן מה שאמרו מצוה לספר ביציאת מצריםקלא, להיות כי ע"י סיפור זה ממשיכים אור א"ס בע"ס, ודבור העליון נעשה מחשבה לתחתוןקלב כמ"ש במ"א בפי' כאשר דברת לאמרקלג, וזהו רבות עשיתקלד כו' עצמו מספר, שבעצמיות אור א"ס לו דומי' תהלהקלה, נורא תהילותקלו, ומה שע"ס מגלות אין ערוך אליךקלז, הג' נק' ספירות לשון מספר כמש"ש בפרדסקלח, וכמ"ש בס"י עשר ספירות כו' במספר עשר אצבעותקלט כו', והגם דכתיב ולתבונתו