טוב לשמים ולבריות אוכל פירות והקרן קיימת (פרק א-ג)
אם כסף תלוה את עמיא, את העני עמך לא תהי' לו כנושה, לא תשימון עליו נשךב. ולכאורה צ"ל ענין אומרו את עמי שלפי הענין נראה כמיותר, דהל"ל אם כסף תלוה את העני עמך. אך הענין הוא דבמד"ר במקומו משפטים ס"פ ל"אג פי' בפי' את עמי ר"ל את עמי בחירק תחת העיין שאם תלוה ולא תיקח ממנו ריביתד את עמי, מה אני איני מוט לעולם, אף אתה אין אתה מוט לעולם, שנאמר כספו לא נתן בנשך כו' עושה אלה לא ימוט לעולםה. שהמכוון מפסוק זה שיעשה גמ"ח ממש בלי שום פני' לגרמי', ולכן בפי' לא תהי' לו כנושה פי' במשנה יו"ד פ"ה דב"מ יש ריבית דברים, וגם אמרו שלא יתנהג עמו כעבד לוה לאיש מלוהו רק שיהי' גמ"ח ממש ועי"ז את עמי כו'. וכמארז"ל במד"ר במקומו ר"פ ל"א ע"פ אם כסף תלוה הה"ד טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט (תילי' סי' קי"בז ) אין ברי' שאינה חייבת לאלקי' אלא שהוא חנון ורחום מוחל על הראשונים, שנאמר אל תזכר לנו עוונות ראשוניםח ופי' הידי משה דקאי על מ"ש את עמי כלומר עשה כמו שאני עושה עמך שאני מוחל על חובתך עכ"ל, וא"כ ר"ל שלא תמהר לדחוק פרעון החוב, וא"כ למדנו שהגמ"ח הוא דוגמת א"א שמאריך אף, עד שב"כט יעשה תשובה, כן המלוה יאריך ולא ימהר לדחוק את חובו עד שבהמשך הזמן ישלם לו, ונמצא כי מארז"ל במד"ר הנ"ל אלא מוחל על הראשונים אינו סותר למארז"ל כל מאן דאמר הקב"ה וותרןי יוותרו מיעוהי אלא מאריך אף וגבה דילי' שלבסוף הוא גובה אלא שמאריך אף אולי ישוב בתשובה, וא"ל גבי דיליה, שפי' מוחל על הראשונים הוא ג"כ כשעשה תשובה, ועכ"פ זהו מדת החסד והטוב להלוות ולהמתין, ומה שלבסוף הוא גובה כשאינו שב, זהו לפי שההשפעה מבחי' א"א נמשך ע"י חו"ב וכמ"ש במ"א בלק"ת בד"ה מי אל כמוךיא,