קטו

אבל נשמות נמשכים מפנימיות החיות שהוא ש' הוי', וזהו כי חלק הוי' עמו כו' ועמ"ש מזה בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי, דרוש השני, ובהביאור^שעז גבי ולכן עבודת המלאכים ג"כ ברינה שהרי נמשכים ג"כ^שעח מבחי' מל', ומל' דבריאה הוא מקור וחיות המלאכים דבריאה ומל' דיצי' הוא מקור ושרש המלאכים דיצי'^שעט כו'^שפ, אך המלאכים אין להם אלא בחי' רינה לפי שאין מקורם אלא מבחי' מל' בלבד, משא"כ נש"י הם כלולי' מכל הפרצופים, נעשה אדם בצלמינו^שפא או"א וזו"נ^שפב, ולכן יש להם ג"כ בחי' שמחה, היא בחי' המשכה מלמעלה למטה בתומ"צ רמ"ח איברין דמלכא ט"ס דז"א כו' עכ"ל. ועיין במק"מ פ' בשלח דנ"ה^שפג מענין שרש האדם, ומזה מובן משנת"ל דלגבי המלאכים תופס העולם איזה מקום, והיינו לפי ששרש המלאכים הוא מבחי' מל' בלבד אשר משם שרש הזמן ומקום כנ"ל, וכמ"ש בד"ה רני ושמחי הנ"ל^שפד בפי' מלכותך מל' כל עולמים^שפה וממשלתך בכל דור ודור, עולמים הם^שפו בחי' מקום ודור ודור הם בחי' זמן הכל נמשך מבחי' מלכותך שהרי הזמן והמקום הם נבראים ומחודשים מאין ליש שקודם בריאת העולם לא הי' בחי' זמן ומקום כלל ולא היו יכולים להיות נבראים שהם בעלי גבול בבחי' זמן ומקום, אלא ע"י בחי' מל' ית' שבה שייך בחי' זמן מלך מלך וימלוך^שפז כו', משא"כ באור א"ס ב"ה עצמו שכשמו כן הוא אין לו סוף כו' עכ"ל. ולכן כיון ששרש הזמן ומקום אינו אלא מבחי' המל' לבד וגם המלאכים שרשם מבחי' המל', ע"כ העולם תופס איזה מקום לגבי המלאכים, משא"כ לגבי הנשמות ששרשם מש' הוי' ממש שלמעלה מבחי' המל' אשר הוא למעלה מעלה מבחי' מקום וזמן ע"כ העולם ומלואה אינו תופס מקום כלל <יט>

ּ אצלם כו', כיון שאינו בגדר מקום כלל, וכ"כ הרמב"ן בשער הגמול^שפח הובא בהרמב"ם ה' תשובה פ"ח^שפט בהפירוש, וז"ל אלא כך הוא^שצ קבלת רבותינו ז"ל, הקב"ה ברא נפשות הצדיקים^שצא והן בלי^שצב ספק רוח זכה ודקה ביותר שאינה גוף נגבלת^שצג ונקשרת^שצד בשום מקום^שצה כו', והכתוב

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org