רסח

הדום רגליו שהוא כמשל השרפרף שמגביה את הרגלים כו' וזהו ע"י הבירורים דרפ"ח כו' שע"י המצות מעשיות כמשי"ת בסמוך. והיינו והארץ הדום רגלי וענין עליות הרגלים באמרו קיפל את רגליו^מג היינו שמתעלים בחג"ת וחג"ת בחב"ד. והענין [מה^מד שצ"ל הדום רגליו היינו כדי שלא יתפשטו יותר מדאי במקום החיצוני' כמובן ממ"ש בזח"ב פ' פקודי דרמ"א ע"א בפי' והארץ הדום רגלי, וע' מזה בכה"ג בבה"ז פ' קרח על המאמר שם דקע"ח ע"א בשעתא דבעי יומא לאתקדשא הוו נפקין^מה רוחיהון דשדין כו' ואתקדש יומא ולא אתבריאו וזהו ע"ד הדום רגלי וע' מזה בזח"א פ' בראשית בסוף ההקדמה דף י"ד ע"א], ויובן זה עד"מ^מו בהיות שאנו רואים שע"י המאכל או בעסקו במו"מ כל היום מפני שמתגשם הרבה עי"ז העסק או ע"י האכילה הגסה הנה יוכל להיות שאע"פ שבשעת התפלה הי' מתפלל בכוונה שלימה בנקודת הלב באהוי"ר מן רוחב ההתבוננו' כו' עכ"ז בעת העסק במו"מ נעשה נפרד לגמרי מיחודו ואחדותו ודביקותו ונשאר בהבלי עוה"ז כשאר אנשי העולם ממש ואין זה רק מפני שבשעת התפלה הי' גילוי השכל וההתבוננו' מאיר בתכלית והמדות אהוי"ר היו כלולים בהתכללות בתכלית ההתבוננו' והיו לאחדים ואחר התפלה הוא שנפרדו המדות מן השכל מפני שנסתלק מהם השכל ונשארו המדות בבחי' הפירוד למטה ואז ממילא מתלבשי' בענינים גשמיים ונעשה כשאר אנשי העולם, משא"כ בשעת התפלה שהי' עליות המדות בשכל כו' [ועמ"ש בסידור^מז בפי' הללו יה להמשיך המוחין הנק' י"ה בהמדות ובלק"ת ד"ה ראה אנכי נותן פ"ג וע' בת"א פ' וישב^מח בד"ה שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים ועמ"ש במ"א בענין יוסף שהי' פותר חלומות^מט שלא להיות בבחי' היינו כחולמים כו'], וא"כ עיקר הסיבה בנפילה וירידה למטה הוא רק מפני בחי' הפירוד המדות מהשכל^נ, אבל בבחי' העלייה והוא התכללות לא הי' ירד לעולם למטה כו', ועד"מ זה יובן ג"כ למעלה דהלא ידוע דו' ימי המעשה בבחי' האצי' הוא רק בחי' נה"י בעיקרן ושרשן בלבד והוא בחי' שפע האלקי' שיורד להתלבש למטה בעשרה מאמרות להבראות יש מאין שהוא כמשל העשי' מיד האדם וכדומה כו' ובחי' חג"ת דאצי' מתלבשים ומתעלמים תוך נה"י הללו ובחי' חב"ד מתעלמי' בחג"ת כו' ולכך נק' בזהר תלת גו תלת^נא כו' והוא ע"פ

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org