אתה נרי, בנר הוי' נשמת אדם, הי' של שבעה נימין, שהם בחי' ממכ"ע, ולע"ל יהי' של שמונת נימין גילוי סוכ"ע המאיר בבינה, ולכן גם בבית ראשון היו צריכים לברך המאה ברכות להמשיך מבחי' סוכ"ע בממכ"עקפז, ורבינו ז"ל נמשך אחר דעת המקובלים שבית ראשון בינה, או עכ"פ המל' הי' במקום בחי' הבינה כו'.
ז) והנה המשכת הברכה הוא ע"י ישראל שהם מאמינים בני מאמינים כמ"ש במד"ר פ' בשלחקפט ע"פ תשורי מראש אמנהקצ כו' בזכות אברהם שהאמין בהוי'קצא כו' היא האמונה שישראל נוחלים. וביאור הענין דהנהקצב מצה נק' בזהר בשם מיכלא דמהימנותאקצג, והיינו שהיא האכילה המחזקת את האמונה שיש בנש"י בטבע תולדותם, וע"ד ורעה אמונהקצד שאין הפי' שרועה ומפרנס באמונה כ"א רועה ומפרנס את האמונה שכבר ישנה, וכמו אכילת האדם שרועה ומפרנס חיות נפשו המחי' את הגוף שהחיות קדם להפרנסה ורק בלתי האכילה הי' נחלש ע"י שמאבד כוחותיו ע"י עשיותיו, וע"י האכילה מתחזק כחו ומתמלא הנפסד בזמן ועשיותיו, כן הוא אכילת המצה לחזק את האמונה שלא יחלש בהאמונה ברבות הימים כו', ואמנם עצם ענין האמונה היא בירושה לנו מאבותינוקצה אברהם הי' מאמין הראשוןקצז דכתיב בי' והאמין בהוי'קצח, והוריש לבניו אחריו ענין האמונהקצו להאמין בהוי' אחד כו', וע"י אכילת המצה מתחזק כח אמונה זו, ושיתוסף אור וחיות באמונה זו להיות צדיק באמונתו יחי'קצט כו', להיות בחי' חיות באמונה זו, וזה פועל אכילת המצה מיכלא דמהימנותא. ולהבין ענין בחי' האמונה, הנה מצות האמונה היא מפסוק אנכיר הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריםרא, ולכאורה צ"ל למה אמר אשר הוצאתיך מאמ"צ, ולא אמר אשר בראתירב יש מאין שמים וארץ וכל אשר בהם שלכאורה זהו יותר