שהיו ישראל בבחי' הרגל שלו וכמ"ש שש מאות אלף רגלינג העם אשר אנכי בקרבו והם היו לו בחי' מקיף ובחי' ראש אף שהם היו לו בבחי' רגל ודאי [ועמ"ש מזה בד"ה מי שם פה לאדםנד], (ועמ"ש בד"ה ועמדו רגליו ביום ההואנה על הר הזתים מענין ישכר וזבולון, בענין בחי' תמכין דאורייתא*56 כו', ושם נת' ג"כ שיש כוונת נעיצת התחילה בסוף יותר מבבחי' ראש המתפשט, ולכאורה זהו יתרון המעלה מלבד מה שרגל הוא ג"כ ראש, שזהו כמו שמפרשים נעתב"ס וסוב"ת בכ"מ, אבל שם פי' שכוונת נעיצת התחילה הוא בסוף דוקא יותר מבראש המתפשט כו', ונת' מזה במ"א בד"ה המגיד מראשית אחריתנו באורך), וכך הוא בכל ישראל ע"י שמתקן מעשיו שהם בכח המעשה בעשי' גשמיות בבחי' רגלים נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככהנז [ועמ"ש בדרוש המרגלים בפ' שלחנח, והנה מרגלים י"ל ג"כ קרוב ללשון רגלנט והיינו כי נשתלחו לתור את הארץס שהיא בחי' מצות מעשיות שהם בחי' רגל אלא שהם לא רצו בהשפלה זו כו'. והנה מש"כ אלף פעמים ככה י"ל שהוא ע"ד אלף אורות דמשה שנמשך לו ע"י נש"י שהם בחי' רגל כו', וכך הוא לפי ערך זה בכל א' מישראל כו'. וענין אלף י"ל שהוא בחי' אאלפך חכמה וכנ"לסא ועמ"ש בד"ה ויקרא אל משהסב מענין א' זעירא וא' רברבא ע"ש. ויובן ג"כ ע"ד משנ"ת בד"ה מי מנהסג בענין אף עשיתיו אף מרבה בחי' רביעית היינו גילוי רצון העליון שלמעלה מחב"ד חג"ת כו' והוא נמשך ומתגלה ע"י העשייה דוקא ע"ש]. (ויובן עוד ע"פ מארז"ל במשנה ט'*64 פ"ג דאבות, כל שמעשיו מרובי' מחכמתו חכמתו מתקיימת, שקיום החכ' הוא ע"י המעשה דוקא, וי"ל דהנה ארז"ל במד"ר אלף נכנסי' למקראסד יוצא ממנו מאה למשנה, מאה למשנה עשרה לתלמוד, מיו"ד שלתלמוד אחד להוראה, וזהו דכתי' אדם אחד מאלף מצאתיסה, ונודע כי מקרא בעשיי' והיינו שנשפל עד העשי' כמ"ש בביאור