יתבטלו הסט"א מצד הלא זהויז מן מה שכבר מצומצם ולכן יכולים לקבל ואדרבה בולעי' כו', אבל בחי' המקיף הנה מאחר שהוא בחי' המקיף ה"ז הוראה שא"א לו להתלבש בבחי' פנימיות כ"א נשאר בבחי' מקיף, כמ"ש בלק"תיח בד"ה מי אל כמוך בסופו בפי' לשארית נחלתו, שיריים כו', ולכן בהאיר אור המקיף שהוא אור הבלתי מצומצם ע"ד בחי' האו"פ אינם יכולים לקבל זאת, וממילא מתבטלים שז"ע מה שמסמא עיניהם שהסומא חשוב כמתיט שעבר ובטל כו', ועדיין צ"ל הלא ארז"ל במלאכי' שקטרגו על בריאת האדם ואמרו מה אנושכ כי תזכרנו שנענשו במה שהושיט הקב"ה אצבעוכא הקטנה ביניהם ושרפם, שע"י שנתגלה בהם אור יתר מכפי המדה נתבטלו הגם כי נק' אצבעו הקטנה שמורה על היותו מצומצם שהרי נק' אצבעו הקטנה, שאצבע מורה על צמצום, הקטנה צמצום שני היותר מצומצם, ומ"מ נתבטלו, ומכ"ש בסט"א כשמאיר עליהם יתר מכפי חוק הקצוב אם היותו מצומצם ה"צ להבטל כו'. אמנם באמת אינו ענין לזה כלל שפי' אצבעו הקטנה היינו בחי' מל'כב המהוה היש דבי"ע שנק' אצבעו ע"ד אצבע אלקי' היאכג, הקטנה ע"ש צמצום מדת המל' יתרכד מכפי כל הט"ס שלמעלה ממנה. או י"ל שיש בבחי' מל' ב' בחי' ים וארץכה, כמ"ש ביאור ד"ז במ"א והמל' בכלל נק' אצבע, והבחי' שנק' ארץ ה"ז נק' אצבעו הקטנה, ונודע כי בריאת יש מאין ה"ה בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא, ולכן בהגלות נגלות עליהם בחי' אצבעו הקטנה היא שרש בחי' המל' שנק' ארץ בלתי העלם הנ"ל נתבטלו הנבראי', אבל אםכו הי' מתגלה ע"ד כל הגילוי' שהצמצום הוא בשביל הגילוי ע"ד שנא' וידבר אלקי'כז בעשה"ד לא היו מתבטלים כלל, וא"כ גם בענין התוס' יניקה הנמשך לסט"א ה"ה נמשך ע"י חטא ועון שבודאי ההעלם גדול מאד ע"ד ג'כח השכינה כו'. א"כ מובן מה שאינם מתבטלים עי"ז כו').
וידוע ג"כ בע"ח דאור המקיף מזכך חצי הכלי מבחוץכט כו' וזהו העיקר בענין דחיית הסט"א שהרי קבלתם מאחורי העור כנ"ל, וי"ל שגם מה שנמשך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור