שט

אנכי אנכי כו'

בס"ד, ישעי' מ"ג ך"ה

יום א' דר"ה ל"ט לפ"ק ליבאוויטש

תקון פגם העבירות כו' ב' בחי' במקיף

ר"ה תרל"ט

אנכי אנכי^א הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור^ב, וצ"ל מהו שאומר למעני דמשמע שאם^ג היות שבשביל המבקש מחיית הפשעים לא הי' ראוי שימחול עכ"ז למעני אני עושה זאת, וכמו שפרש"י לא בזכותך ולא בצדקת אבותיך, ולכאו' זהו כשלא אכשיר, אבל כשאכשיר דרא^ד איך יתפרש אז מ"ש למעני, וגם לשון למעני פירושו לעצמותי כאדם האומר ע"ע בשבילי כך כבי' אומר למעני כו', והלא מקרא מלא א' הכתוב אם חטאת מה תפעל בו^ה כו' אם צדקת^ו כו', וגם צ"ל מאחר שמוחה פשעיך איך יעלה על הדעת שיזכיר החטאים שהם יותר קלים מפשע^ז כידוע מארז"ל בזה, עד שמצטרך לומר וחטאתיך לא אזכור כו'. והענין יובן ע"פ מה שכפל לומר ב"פ אנכי, ולמה במ"ת שהי' גילוי אלקות וירד ה' על הר סיני ואמר עשה"ד, ועכדו"ד פרחה נשמתן^ח והחזירן בטל שעתיד להחיות בו את המתים לע"ל, ועכ"ז לא אמר רק פ"א אנכי כמ"ש אנכי ה' אלקיך^ט, וכאן אומר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך, וגם צ"ל דמשיעור הכתוב הוא כמו מי שמודיע שידעו מי הוא המוחה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org