באוא"ס חיי החייםמב האמיתי' כו'. וזהו שא' לו ישמעאל יחי' בבחי' לפניך כו'. ונמצא כי מזה יובן עוד יותר בחי' ריבוי חסד דאברהם שאם היותו יודע טיב מהות ישמעאל, עכ"ז מצד ריבוי חסדו ביקש וא' לו פי' לואי שיחי' ישמעאל בבחי' לפניך כנ"ל), ובהיפך בל"ת שע"י מעשה זרה לא יהי' בו גילוי אלקות אדרבה יצמצם האור ויסתיר על אור האלקי ויפגום בנפש ובשרשה שבע"סמג (ובבחי' גבורה זו ג"כ מלובש חסד, שה"ז הוא תכלית הטוב והחסד שלא יאיר אור האלקי בבחי' זו, בכדי שלא יומשך תוס' יניקה לסט"א כו') ולכן אסורמד לעשותו כמו לא תלבש שעטנזמה וכיוצא כ"ז נמשכו מבחי' המדות ושרשם למעלה בבחי' נה"י דאבא שמהם נעשו בחי' מוחין למדותמו כידוע.
וזהו וידבר ה' אל משה שהוא בחי' יסוד אבא, דבר אל בנ"י פי' שתתפשט מבחי' החכמה שבתורה להיות מסתעפים מזה המוחין למדות להיות התחלקות מ"ע ול"ת ולבא לבחי' המעשה ממש תפילין גשמיי' וכו', וזהו לבנ"י שהן בחי' נה"י דז"א כי ז"א נק' ישראלמח ונו"ה דז"א נק' בנימז ישראל [ועמ"ש בד"ה ואלה שמות בנ"ימט הבאים מצרימה כו'] לאמר פי' משם יתפשט עוד בכנ"י הנק' נוק' דז"אנ כידוע [וזהו שרש ענין ועשיתם אותם אתם כתיבנא שהאדם הוא העושה את התורה דהיינו שהוא הגורם המשכה זו שיומשך אור א"ס בחכמה דהיינו וידבר ה' אל משה כו' ושיומשך מהחכמה אל בנ"י נו"ה כו' אשר כל זה הוא ע"י ואהבת בכל לבבךנב כו' אם ישים אליו לבונג, רוח אמשיך רוחנד ואייתי רוח וכמ"ש מזה בד"ה בכ"ה בכסלונה גבי דם התמיד קודם להטבת שתי נרות וסד"ה מזוזה מימיןנו כו'].