ביום ההוא יהי' כו' וסדר ההמשכה
קח
היינו בחי' סוכ"ע יומשך להיות בבחי' אלקינו, ופי' ברוך אתה היינו מהותו ועצמותו ית' שלמעלה מבחי' הוי' יומשך להיות ה' אלקינו ממש יעו"ש. וכיוצא בזה נת' בלק"ת פ' נצביםרעח בד"ה כי המצוה הזאת ספ"א, שביאר תחילה איך ששם הוי' יו"ד צמצום ה' התפשטות כו', אך הגורם להיות צמצום זה ובחי' הוי' זו שהרי כתי' אני הוי' הוא שמירעט שאין זה אלא בחי' שם שהוא לזולתו ואינו ממהות עצם הדבר כלל, אלא אנכי מי שאנכירפ היינו בחי' עצמותו ומהותו כב"י כו', ולהיות אנכי הוי' היינורפא שלהיות נמשך להוותרפב העולמות בבחי' ש' הוי' ממכ"ע בהשתלשלות וירידות המדריגות כו', מבחי' אנכי שאינו נתפס בגדר עלמין והוא קדוש ומובדל ואינו נק' בשם כו' כ"ז הוא מפני כי אלקיך אנכי שע"י שאתה ישראל ממשיך בקרבך אלקות הרי בזה ממשיך ג"כ להיות הוי' מבחי' אנכי, כי באתדל"ת תלי' מילתא והיינו ע"י המצות <יד>
ּ שהמצות הם מצות הוי', ועי"ז גורם צמצום ביו"ד כו', גם במ"א נתבאר בפי' ב' שמות הוי'רפג שבפסוק ראשון דק"ש שה' אלקינו היינו מה שנמשך ש' הוי' יו"ד צמצום ה' התפשטות כו' להיות בחי' מחשבה עלמא דאתכסיא ששם שרש נש"י שעלו במחשבה, ואח"כ כדי להיות בחי' דבור המהוה מלאכיםרפד ושאר הנבראים צ"ל עוד צמצום והתפשטות, והו"ע ש' הוי' הב' דהיינו ה' אחד כו'. כי החית דאחד מורה על ז' רקיעיםרפה וארץ וד' רומז על ד' רוחות העולם, ולפ"ז ה' אלקינו היינו יחוד חו"ברפו הנק' או"ארפז, כי בינה נק' מחשבהרפח ומקבלת מהחכ' כו', ה' אחד היינו המדות והדבור הנק' זו"נרפט כו', וכן משמע הפי' בד"ה בהעלותך את הנרות, בלק"ת פ' בהעלותך דרוש הראשון פ"ב.
ואפ"ל עוד בענין ה' אלקינו הוי' אחד כי הנה פי' אלקינו זהו הפסיק טעמא שבין שני הויות דהיינו ענין יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים עליונים שהוא טלא עילאה דע"ק טלא דבדולחא שבמו"ס, ובין מים דז"א כדפי' בספד"צ רפ"הרצ, ובאשל אברהםרצא בהטעמים גבי פסיק, אלא לפי שפסיק זה אינה הבדל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ח
- מזהה
- rh-p97xtekj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.