ג"כ שריםיד דנוגה דעשי' ויוכל להיות שם יניקת הקליפות ביותר וכמ"ש רגליה יורדות כו'טו [וע' מזה בזהר ויחי דרכ"א ע"ב ובפ' בשלח דמ"חטז ועיין מזה בסדור בד"ה מזמור לתודהיז ועיין מזה בזח"ב פקודי דרמ"א ע"איח שלכן צריך להרגלים העלאה והגבהה למעלה באיזה סעד בכדי שלא ירדו בחי' הרגלים למטה כ"כ, וזהו ענין השרפרף הנק' הדום רגלי כו' והוא בחי' המצות שנק' ארץיט (שכללותה היא הצדקה כמ"ש וצדקה תהי'כ כו' כל המצוה, שעי"ז תתרומם כנס"י כמ"ש) וצדקה תרומםכא וכן ע"י תושבע"פ וזהו ע"ד] מ"שכב בע"ח שבהיות תיקוןכג הנוק' קיפל א"א את רגליו כו' [כמ"ש בע"ח שער ז"א פ"בכד ושער הכללים פ"ב]. פי' כי הנה ידוע דבדרך כללות ההשתל' נק' בי"ע הדום רגליו דא"א לפי שבחי' נה"י דא"א ודע"י מתלבשים בבי"עכה וכאשר נה"י מתעלים ונכללים בחג"ת וחג"ת מתעלים ונכללי' בחב"ד כו' זהו שרש בחי' ענין התיקון כו' והיינו מ"ש דא"א קיפל את רגליו כו' [וצ"ע דבסידור סד"ה למנצח על השמינית כתבכו והנה הגם שיש פרסא בין כל עולם ועולם כו' וא"א דאצי' מסתיים נה"י שבו בפרסא שבין אצי' לבריאה כו', אבל בחי' נה"י דא"ק מגיעים עד סוף העשי' וכ"כ בת"א פ' משפטיםכז בהביאור ע"פ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וז"ל והפרצופי' דעגולים ויושר מסתיימים לפני הפרסא שבין אצי' לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע את הפרסא ומתלבשים בבי"ע כי ענין א"ק הוא מחשבה אנא אמלוךכח כו', יעו"ש. וא"כ צ"ע מש"כ שנה"י דא"א מתלבשים
ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org