מצות דרבנןתצה הם תר"ךתצד עמודי אורתצז כו', ע"ש. וכמ"ש בסש"ב פי"ח, שאפי' מי שנפשו מבחי' נפש דנפש דעשייה עכ"ז כו' שבתוכה חכ' דאצי' שבה שורה א"ס, ע"ש. וכ"מ בסש"ב פ"ב ופ"ד, שהרי בפ"ב כ' שהנשמות נמשכים ממחשבתו וחכמתו ית', ובפ"ד כ' שהשלשה לבושים דמח' דו"מ שע"י המצות גדלה וגבהה מעלתן לאין קץ על מעלת נר"נ עצמן כו', והטעם י"ל כנ"ל, וכ"מ באגה"ק סי' ך"ט ד"ה אחע"ב, גבי ודרך עמודים אלו עוליםתצח הנר"נ שלו לצרורתצט בצרור החיים את הוי' פי' להיות צרורות ומלובשות באור הכתר הוא רצון העליון ב"ה כו' ע"ש. ובד"ה שבת שבתוןתק ובהביאור משמע כי שרש הנשמה מנר"נ דאצי' שהוא מהבינה וע"י תומ"צ מתעלים בבחי' חכ' כו', וקרובים הדברים זל"ז כי בחכ' שורה אוא"ס ע"י הכתר כו'.
ופי' במצותיו פי' בד"ה וירא ישראל את היד הגדולה דתקס"ד שלא נדפס בת"אתקא כי מצוה <כג>
ּ לשון צותא וחיבורתקב, והיינו חיבור אור המאציל א"ס ב"ה בע"ס דאצי', חיבור זה נק' מצותיו כמו ענין הקב"ה מניח תפיליןתקג, היינו מה שמאיר אא"ס בחב"ד ובפרט הם ד' מוחיןתקד, וכמ"ש בת"א בד"ה משה ידבר בפ' יתרותקה, ושם נת' שז"ע לאתקנא רזא דשמי'תקו כו' יעו"ש. ואשר קדשנו במצותיו, שנתן לנו הכח הזה שבמעשה המצות הגשמיים נוכל להמשיך מצותיו המשכת אוא"ס בע"ס דאצי' כו' וזהו ועשיתם אתם כאילו עשאוני, וכמ"ש מזה ג"כ ד"התקז אני ישינה פ"ג גבי תמתיתקח, ועד"ז פי' בד"ה זכור ושמור בדיבור אחד