בחי' גילוי אור כמ"ש ותורה אורי, ושם כסא הוא לשון כיסוי כמ"ש במ"א בענין כסא כס אלףיא, אך הענין הוא דהנה התו' נק' משל הקדמונייב, שהיא בחי'*13 משל להבין בה בחי' אוא"ס קדמונו ש"עיג ). ויובן ע"פ הקדמה הידוע בכתבי האריז"ל בספר לק"ת בפי' כל פ' בהתחלתה וידבריד ה' אל משה דבר אל בנ"יטו [שמשה הוא יסוד אבאטז, וענין וידבר הוי' אל משה היינו ההמשכה מאור א"ס ב"ה ליסוד אבא, דבר אל בני ישראל הם נצח והודיז], דהנה ידוע דאורייתא מחכמה נפקתיח היינו שיצאת שרשה מחכמה (ולכאו' צ"ל הלא נת' בכ"ד פי' אורייתא מחכ' נפקת, נפקת דוקא אבל שרשה בבחי' הכתריט, ואיך אמרכ כאן שרשה מחכ', אמנם באמת דקדק לומר שיצאת שרשה מחכ', פי' הדברים ששרש יציאתה היינו תחילת גילויה לנו היא יצאת מחכ', אבל שרשה העצמי ע"ז נא' לא ידע אנוש ערכהכא רק אלקי' הבין דרכהכב ובידיעת עצמותו יודע את התורה כו', וא"כ פי' שיצאת שרשה, ה"ה כמו מחכ' נפקת שא' שם כו') ונתפשטה ונתלבשה למטה. והענין הוא דשרשה בבחי' אור אבא ומשם יציאתה למטה ונתלבשה בז"א.
וביאור הדברים, הנה ידוע דשרש רמ"ח מ"ע הן ה"ח דז"אכד ושרש השס"ה ל"תכג הן בחי' ה"גכה ועד"מ באדם במדותכו שבלב הן שולטין במעשיהו