משא"כ כל הנביאים נתנבאו בכה כדמותנועה, שביד הנביאים אדמהעו, כי נבואתם הי' מבי"ע שישעי' ראה מרכבת הבריאהעז ויחזקאל ביצי'עח וזכרי' בעשי'עט, וזהו הנק' כה, אבל ככה נא' במג"א שהי' ההתלבשות בשושן אשר בעילם המדינהפא נא' שם מה ראו על ככהפב שגם בבחי' ככה מ"מ הגיע להם בחי' מה כמשנ"ת במ"אפג, ולפ"ז יובן גם כאן שהגם שהמעשה נתלבש בדברים גשמי' ציצית מצמר הגשמי דנוגה וכן כולם, עכ"ז כשעושה אותם בבחי' קבעומ"ש שקדם כמ"ש במ"א ובכוונת הלב כמ"ש בש"ע גבי תפיליןפד לשעבד הלב והמוח, ובכלל כוונה זו היא כל כוונות הנא' בכהאריז"ל, ע' בביאור ועתה יגדל נאפה בפ' שלח, נעשה מוחו ולבו זכים להורות אלף פעמים מכמו היותו ככה כשנכנס ללימוד המלובש בעשי' כו').
והנה להיות הדום לבחי' רגל שהוא בחי' כנסת ישראל דהיינו להגביה' ולהעלותה ממטה למעלה הוא ע"י בחי' הארץ שהם מצות מעשיות וכללותן היא הצדקה וע"ז נא' צדקה תרומם גויפו תרומם ממטה למעלה [ועמ"ש מזה בד"ה המגביהי לשבתפז ובד"ה כי ביום הזה יכפרפח גבי אני כברוש רענן כו'], והגבהה והעלאה זו היא בבחי' גוי שהם אותיות גו"י דהיינו העלא' המדות שנחלקין דרך כלל לג' בחינות חסד דין רחמים [כי נה"י אינו אלא התפשטות חג"ת וענפיהןפט ועמ"ש מזה בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריאצ], והתעלותן היא לבחי' יו"ד שהיא בחי' החכ' ע"י הוא"ו שהוא הממשיך ומחבר המחשבה כו' [ויובן זה עפמ"ש בפ' בלק דר"ג ע"ב ציורא ודיוקנא דאבוי אתרשים בי' ממש וכמ"ש במ"אצא, ועמ"ש בד"ה ראה אנכיצב בענין נחל איתן כו', וע' באגה"ק בסופו ע"פ וצדקה כנחל איתן, וזהו ג"כ מ"ש וצדקתך