עו

עוד^רעג קרובה יותר מע"ס, וי"ל עקוד בכלי אחד שגם הכלי היא אחד^רעד, שהריבוי שנעשה למטה זהו מצד הכלים כנ"ל, אבל בעקודים שגם היא היא^*275 אחד לכן שם הוא בבחי' מיעוט היותר אחרון היינו אחד כו', ומ"ש במ"א ע"ס הגנוזות^רעה במאצילן מספר עשר בשם^רעו זהו לפי שהם כח הע"ס העתידים להתגלות, והם בכח לבד ולא בפועל, שהרי הם גנוזות בא"ס המאצילן שהוא אח"פ כו'.

יא) והנה^רעז יש ע"ס שנק' עשר תיקונין, ויש בחי' לבושים^רעח, ושרש ההפרש הוא שבע"ס איהו וגרמוהי ג"כ חד משא"כ בלבושים ממש, ויובן זה דהנה הנפש^רעט מצד עצמה הוא^רפ אור פשוט^רפא בלי התחלקות שכל ומדות, והשכל והמדות שלה הן בחי' לבושין לנפש, שהנפש יש לה שכל ומדות אבל אינם מהות ועצמיות הנפש^רפב, ומ"ש בסש"ב שהנפש עצמה מתחלקת לשכל ומדות^רפג שהם נק' עצמיות הנפש אין זה אלא לגבי מחשבה דו"מ שהם לבושי' נפרדי' ממש ממהות הנפש שהן בחי' בי"ע שע"ז אמר לבושין תקינת לון כו', דאינון בי"ע, אבל השכל ומדות אם^רפד היות שהם בחי' לבושי' אינם לבושי' נפרדים ממש אלא כמו כלים דאצילות שבהון^רפה איהו וגרמוהי חד, ולכן נק' בשם עצמיות ולא עצמיות ממש, אלא שהם נק' בשם תיקונין שהנפש מתתקנת ומתלבשת בהון^רפו, וכמו שת"א ע"פ ולא ילבש גבר^רפז שמלת אשה לא^רפח יתקן גבר בתיקוני איתתא, ולבושי' ותיקוני' אלו הם כמו לבוש הגוף שעם היות שהגוף הוא לבוש לנפש, מ"מ הרי הנפש מתפעלת ממקרי הגוף שכשהגוף נוקף אצבעו מרגשת הנפש, וכן מה שעולה ברצון הנפש לפעול איזה פעולה באיברים האיברים נשמעין לרצון זה תומ"י כשעולה ברצונו לעשות הפעולה כו', בלי שום קדימת התפשטות והמשכת המחשבה מהמוח ברגל שא"כ הי' איזהו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org