צג

שלעוצם מעלתו א"י להתלבש בתוך הכלי^סח כו', ולכן נשאר בבחי' מקיף כו', וזשארז"ל כל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן^סט לשון עובר הוא ענין בחי' מקיף כמו עובר לסוחר^ע שענין עובר הוא מה שעובר עליו בבחי' מקיף, וזהו שאמרו עריבי' עלי ד"ס^עא אמרו לשון עלי ולא לי כי פי' עלי היינו לומר שההמשכה שע"י הברכה היא בבחי' מקיף וזהו עלי, ולכך ערבים יותר מיינה של תורה^עב שהם רק בחי' או"פ כו', ונועם ה' והעריבות הנמשך ע"י הברכה שהוא מד"ס הוא מבחי' מקיף, וזהו ערבים עלי^עג. וביאור הענין דהנה כתי' ועל דמות הכסא^עד דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ולכאורה צ"ל הלא אין לו דמות הגוף^עה ולא גוף, והאיך נא' כמראה אדם עליו מלמעלה, אך הענין יובן ע"פ מארז"ל ע"פ ועשיתם אתם^עו אתם כתיב מעלה אני עליכם כאילו עשאוני^עז, והיינו שע"י קיום המצות ממשיכים להיות כבי' בחי' אדם עליו מלמעלה, כי רמ"ח פקודין הם בחי' רמ"ח איברין^עח, והיינו כמו בציור אדם הנה האדם הוא כלול מרמ"ח איברין ושס"ה גידים^עט כן למעלה בחי' רמ"ח פקודי' הם הם בחי' האיברים דמלכא שנעשה בחי' ציור אדם מבחי' ט"ס דז"א, והיינו כי טפ"ט הם פ"א ורת"ס הם רמ"ג וה"ח^פ המגדילים זהו מספר רמ"ח, שע"י קיום התומ"צ בגשמי' דוקא עי"ז נעשה בחי' אדם למעלה, וזהו כאילו עשאוני, היינו לפי שע"י העבודה ממשיכים המשכת אורות בכלים שהוא בחי' ההיא נביעא דאיהי נשמתא לגופא^פא היינו בחי' מה שגופין תקינת לון^פב חג"ת, דרועא ימינא, דרועא שמאלא וגופא כו', ועכ"ז אמר כמראה אדם מפני כי באמת הוא רק כאילו עשאוני, שהרי באמת אין לו דמות הגוף ולא גוף, רק ע"י שמקיימים רצונו עי"ז כאילו עשאוני להיות בבחי' כמראה אדם, וזהו ע"י המצות עצמם שזהו בחי' או"פ אורות בכלים, וע"י הברכה ממשיכים עלי בחי' מקיף כו' כנ"ל ולכן עריבים עלי דוקא, ולכן חייב אדם לברך מאה ברכות בכדי להמשיך בחי' המקיפים כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org